ינון לנדנברג: הפרסום המקוון הפך מחדשני למדורת השבט
בשנתיים האחרונות הפרסום המקוון והשיווק האינטראקטיבי הפכו למושגים שגורים בפי מנהלי פרסום ואנשי שיווק בענף. על אף שהפרסום המקוון תופס כיום נתח של בין 5 ל-7 אחוז מתקציב הפרסום בכלל, נראה כי העוסקים בתחום בטוחים כי נתח זה יגדל משמעותית ואף ינגוס בנתח הפרסום בטלוויזיה ובעיתונות.
ינון לנדנברג, מנכ"ל אידיאולוג'יק - משרד האינטראקטיב המוביל בישראל, חושב שהפרסום המקוון יגדל ל-12% בשנת 2007, אך טוען שכבר היום ישנם מפרסמים המקצים 90% מתקציב הפרסום - לאינטרנט. כך לדוגמא, מדור הלימודים בעיתון ידיעות אחרונות, אשר העביר את עמודי הפרסום הללו מהעיתון למהדורה המקוונת YNET.
בראיון ל-Bizportal משחזר לנדנברג את תחילת דרכו בתחום הפרסום, כאשר לימד אינטרנט במספר מכללות ובשנת 1999 חבר לחברו דורון טל ויחד הקימו אתר תוכן לחיילים משוחררים. "עברנו בין מפרסמים וניסינו למכור שטחי פרסום באתר וראינו שאין היענות מצד המפרסמים. אף אחד לא ידע מה זה אינטרנט, מבחינתו מכרנו מוצר חדש. באותם ימים פרסום באינטרנט נחשב לחדשני, היום זה מדורת השבט".
שנתיים לאחר הקמת חברת האינטראקטיב מכרו טל ולנדנברג 51% לקבוצת הפרסום העולמית פובליסיס ובמהלך 2005 עזב טל את החברה כדי להקים עבור הקבוצה את סאצ'י אינטראקטיב בשותפות עם פרסום באומן-בר-ריבנאי. כיום היקף הפרסום השנתי של אידיאולוג'יק מוערך בכ-8-9 מיליון דולר.
ברבעון ה-3 של 2007 יהיה גוף מדידה לאינטרנט
כאשר עולה המונח אינטרנט, מבקש לנדנברג להבהיר, כי האינטרנט הוא רק הכלי הטכנולוגי ליצירת הקשר עם הגולשים והחברה שהוא עומד בראשה היא חברת אינטראקציה, היוצרת את הקשר בין לקוחות לבין המותגים, מוצרים או שירותים. "כשמדברים על פרסום באינטרנט, צריך לקחת בחשבון שמדובר בספקטרום רחב יותר הנקרא תקשורת דיגיטלית. בתוך זה נכללת הטלוויזיה האינטראקטיבית, עולם הסלולר וגם השימושים המקוונים הסטנדרטיים, ורוב הפרסום יעבור בעתיד לתקשורת המגוונת הזו", מסביר לנדנברג.
לצד התמיכה הנלהבת בפרסום המקוון, לנדנברג אינו פוסל את אופציית הפרסום המסורתית בטלוויזיה ובעיתונות, אך אינו מאמין בהצלחתה ואומר: "אם הייתי מפרסם גדול - הייתי מפרסם בטלוויזיה ובעיתונות - אבל זה לא עובד. אף אחד לא מחליף סוס מנצח בסוס מפסיד ועובדה שמפרסמים מגדילים את תקציב הפרסום באינטרנט על חשבון הטלוויזיה. קיים תהליך של מעבר לפרסום באינטרנט, כי זה עובד".
הפרסום באינטרנט יגדל, לדברי לנדנברג, בזכות בקרה טובה, שירות טוב והוכחת תוצאות, אולם בפועל ועדת המדרוג שהוקמה לפני מספר חודשים למדידת הרייטינג באתרים הישראליים מתמהמת בבחירת הגוף שיהיה אחראי למדידה. לנדנברג חבר בוועדה, שבראשה עומד מנחם סלינס, יחד עם 8 חברות אינטראקטיב. אחת הבעיות שהיו לוועדה הן ששיטות המדרוג חייבו מעורבות של האתרים במדידה ונוצרה התנגדות מצד אתרים מובילים כדוגמת וואלה ו-YNET.
בשל כך, גובשה החלטה לפעול כדוגמת מכשיר ה-POEPLE METER למדידת רייטינג וכעת מתמודדות על המכרז מספר חברות, המעוניינות להפעיל את מערכת המדידה באופן שאינו תלוי אתר, אלא דרך ה-USER. מכשיר המדידה יותקן אצל 450 משתמשים המהווים מדגם מייצג. "כבר ברבעון השלישי של 2007", מבטיח לנדנברג "תוכל לעמוד מערכת מדידת אינטרנט באופן עצמאי בנפרד מהמדרוג של הטלוויזיה".
ש: מהן התמורות שעבר האינטרנט עם השנים?
"לפני 5 שנים החל השימוש במיילים בקרב עובדים על מנת לחסוך את שיחת הטלפון שנגררת, לעיתים, לשיחה ארוכה ולא רלוונטית לנושא המדובר. לצד זאת, גם הורים לתרמילאים צעירים אחרי צבא החלו לפתוח תיבות דואר אלקטרוניות כדי לתקשר עם ילדיהם המטיילים בעולם וכיום אפשר לראות את בני הדור השלישי משתמשים בתוכנת המסנג'ר על מנת לצפות בתמונות של הנכדים".
"השימושים המגוונים באינטרנט הפכו את המדיום לנגיש ומתאים לכולם. היום, כל אחד ואחת מוצאים שימוש אישי לטכנולוגיה והייעוד של המדיום המקוון הוא להקל על ההתנהלות בחיים. אם בעבר כולם חיכו בדריכות לשעה של שידור החדשות ברדיו, היום השעה העגולה לא מעניינת אף אחד ואפשר להתעדכן בכל זמן נתון".
ש: אילו שימושים נוספים יציע האינטרנט?
"השימושים שקיימים היום כדוגמת המייל, תוכנת המסנג'ר, שירותי החיפוש ומצלמות הוידיאו, יישארו ואף יתרחבו. תחום השירותים וה-DATA BASE יהפוך לעולם שלם ומשולב שניתן יהיה לצרוך אותו באמצעות כל הממשקים - מחשב, סלולר וטלוויזיה".
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
