בטקס רב משתתפים, בנוכחות מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, השיקה אתמול (ג') המשטרה את מערכת בקרת הגבולות המתקדמת רות"ם - רישום ובקרת תנועות מעבר. המערכת, פרי פיתוחה של אלביט, מיועדת לשימוש עבור משטרת הגבולות, והיא מערכת ניהול ידע חדשנית, אשר מחוברת למאגרי המידע של כל ארגוני הביטחון והממשלה בישראל. המערכת, שעלותה נאמדת ב-100 מיליון שקלים, הותקנה

ב-300 עמדות בכל עשרים מעברי הגבול, בכניסות וביציאות מן הארץ, כולל נמלי תעופה, נמלי ים ומעברי גבול יבשתיים.

לדברי ניצב משנה יקי אלמוזנינו, ראש מחלקת פיתוח תשתיות במנהל טכנולוגיות במשטרה, "מערכת בקרת הגבולות היא פרויקט לאומי, שבמימונו לקחו חלק כל משרדי הממשלה וארגוני הביטחון בארץ". אלמוזנינו הסביר, כי המערכת פועלת בשלושה שלבים: השלב הראשון - שלב הזיהוי, בו המערכת מסייעת לבקר הגבולות בזיהוי האדם העומד מולו; השלב השני - שלב הבקרה, בו המערכת מתחברת לכל מאגרי המידע בארץ, ובהתאם לאופי המידע המתקבל - מציגה אופציות שונות לפעולה עבור הבקר בטיפול הפרטני; השלב השלישי - הרישום, כולל עידכון כל מערכות המידע לגבי אימות, או שינוי הנתונים, בהתאם לצעדים שננקטו בשלב הבקרה.

אלמוזנינו הוסיף, כי "המערכת נחשבת לאחת מהמתקדמות בעולם בתחומה, ומיועדת לתת מענה כולל לצרכיה הביטחוניים והאזרחיים המשתנים של המדינה. היא מאפשרת ניהול זריז ויעיל יותר של בקרת הגבולות". לדברי אלמוזנינו, "מערכת רות"ם מיועדת לתת מענה לעוברים ושבים ולכלי הרכב העוברים בנקודות הגבול השונות, על ידי סגירה הרמטית יותר של מעברי הגבול וצמצום ההסתברות שגורם בלתי רצוי יוכל להיכנס - או לצאת, מהמדינה".

בסיס הנתונים של המערכת הוא אורקל, ותשתיות החומרה הן מבוססות HP. היישומים הם של חברת סאפיינס. הארכיטקטורה של המערכת אמורה לאפשר ביצוע משימות מורכבות בזמני תגובה קצרים, תוך שמירה על דרישות מחמירות של אבטחת מידע, שרידות ויתירות. מערכת רות"ם מתבססת על מנוע ייחודי לחיפוש ואיתור שמות- סאונדקס (Soundex), אשר שופר והותאם במיוחד למערכת זו. את ההתאמות והשיפורים ערך פרופ' יעקב שוייקה, מהפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, אשר מתמחה בעיבוד שפות טבעיות.

לדברי שלמה שילה, מנהל תכנית בקרת הגבולות באלביט-יבשה, "מנוע חיפוש זה מזהה את מגוון החלופות של כל שם נתון, ובכך מאפשר איתור שם בכל ווריאציה אפשרית שלו". כך, אמר שילה, המנוע יודע לקחת שמות ולחפש חלופות פונטיות שלהם. הדגש, מטבע הדברים, ציין, היה בהתמקדות בשמות איסלאמיים, כיוון שתחום שמות אלו הוא הכי חלש במנועי החיפוש.

"ישנן למעלה מ-300 וריאציות פונטיות לשם 'עבדאללה', ויש לברור מהי האפשרות הנכונה. המנוע, לדוגמה, יודע לחבר בין 'יקי', 'קובי' ובין 'יעקב' ועוזר למצוא את האפשרות הרצויה", אמר שילה. הוא הוסיף, כי "המערכת המתוחכמת לומדת ומתעדכנת, ומסוגלת לעשות היקשים לוגיים - בכל הקשור לתאום בין מועדי כניסה, יציאה, פרק זמן החולף בין המעברים, מספרי דרכון ותעודות זהות, על מנת לספק לבקרי הגבולות עומק של נתונים".

בנוסף, יכולים מנהלי המערכת לעדכן מיידית שינויים בחוקים ובנוהלי המעבר המורכבים, המתייחסים לאוכלוסיות השונות העוברות במעברי הגבול. כך, אין צורך לזכור את כל הנהלים בעל פה. המערכת בנויה באופן ממודר, ומאפשרת רמות סיווג מידע שונות, בהתאם לדרישות והגדרות מנהלי המערכת. זאת, על מנת למנוע שימוש בקבצי הנתונים האישיים המצויים בה.

את טקס השקת המערכת באופן מבצעי, בהשתתפות אנשי משטרה, ממשלה, ביטחון ותעשייה, הנחה ניצב משנה אלמוזנינו. ראש מנהלת פרויקט רות"ם, סגן ניצב עדי זלדס, אמרה כי המערכת משפרת את המניעה בכניסה וביציאה של גורמים עוינים, עבריינים ומי שאינו מורשה מעבר, המגיעים לביקורת הגבולות. כך, ציינה זלדס, ניתן למנוע פיגועי טרור שעד היום היו קשים יותר למניעה, למשל, כאשר מחבל רצה להגיע לתחומי ישראל באופן יבשתי, לא הצליח בכך בשל סגר, ולמרות זאת - היה יכול להגיע בטיסה, וכך לעקוף את הסגר.

אפשרות אחרת הנמנעת בעזרת המערכת, אמרה זלדס, היא ישראלי שעזב את הארץ עם דרכון ישראלי, ושב לתחומי המדינה עם דרכון זר. כך, היה ביכולתו להערים על מוסדות שונים במדינה, להתחמק מתשלומים ולזכות בהטבות שונות. היא ציינה כי השבוע חדלה המערכת הישנה, ששירתה את המשטרה כ-28 שנים האחרונות - לעבוד, וכי במערכת החדשה שעלתה לאוויר (באופן בלתי מבצעי) בתחילת השנה - עברו כבר למעלה מחמישה מיליון איש.

זלדס אמרה כי חלק מהמורכבות בפרויקט, נבע מהצורך לתאם בין עשרים גורמי ממשלה וממסד שונים, ביניהם המטה ללוחמה בטרור, שסיפק חלק ממימון הפרויקט, המשטרה, שהיא הצרכן הראשי, המשרד לביטחון פנים, מנהל הרכש במשרד הביטחון, רשות הנמלים ורשות שדות התעופה, גורמי ביטחון והחברות האזרחיות ששותפו בפרויקט.

יתרונות המערכת, ציינה זלדס, הם טיפול בצרכים שונים של מגוון משתמשים; מענה לסוגי עוברים שונים (ישראלים, תיירים, פלסטינים, עובדים זרים, דיפלומטים ועוד); תיעוד אירועים חריגים במעבר; טיפול במגוון מסמכי מעבר וסוגי תיעוד; טיפול במגוון נתונים – מאגרי מידע לאומיים, הרשאות, הגבלות ואיסורים, דיווח והתראות על תנועות, מעברים ועוברים חריגים; ארכיטקטורה מודרנית, המספקת זמינות ושרידות, במשולב עם היבטי אבטחת מידע ושמירה על הנתונים; מנגנונים מתוחכמים לניהול ולאחזור המידע, ויכולת שילוב אמצעים ביומטריים בעתיד.

"המדובר בפריצת דרך טכנולוגית", סיכמה זלדס, "בקרוב יחל בפיתוח מערכת 'רעות', רישום עוברים ותנועות, שתספק מענה למעברים הפנימיים, משמע העוברים בקו התפר ובעוטף ירושלים. חיבור שתי המערכות הללו יספק יותר ביטחון".