האם הדולר ימשיך להסחר בסימן חוזקה השבוע?
הנתונים החיובים תמכו במטבע האמריקאי והביאו אותו לרמות שיא של חודשיים אל מול היין. קניות מסיביות של ספקולנטים באו מאוחר על בסיס מסחר טכני ומחזורי מסחר דלים לקראת חג המולד אשר ימשך עד יום שלישי הקרוב.
מנגד, יש לציין כי למרות התחזקותו של הדולר בסוף השבוע החולף עדיין הערכתם של אנליסטים רבים כי בטווח הארוך המטבע האמריקאי עשוי לאבד מכוחו. המשק האמריקאי מצביע על צמיחה מתונה יחסית ,זאת ניתן לראות מפרסום נתוני התמ"ג הסופי בארה"ב ביום חמישי ,אשר העיד על צמיחה של 2.0% בלבד ,בעוד צפי השווקים עמד על צמיחה של 2.2%. " נתוני הצמיחה ממשיכים להראות סימני חולשה של הכלכלה האמריקאית ולכן אין מנוס מהורדת ריבית הפד בתחילת שנת 2007 ,זאת בכדי להביא את המשק בארה"ב לעלייה משמעותית בהמשך" מוסר אנליסט בכיר מניו-יורק.
המבחן של המטבע האמריקאי צפוי להיות השבוע עם פרסום מספר נתונים כלכליים חשובים מארה"ב ביניהם התחלות בתים חדשים וסקר הייצור של שיקגו. בשבוע האחרון נסחר המטבע האמריקאי מול האירו באיזור 1.3200-1.3080, נתונים חיובים מארה"ב עשויים להביא לפריצת הטווח מטה של הזוג.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
