"אופק" - פרויקט המיחשוב הענק של בנק דיסקונט - עולה לאוויר. היום (א') תערוך הנהלת הבנק, בראשות המנכ"ל גיורא עופר, מסיבת עיתונאים בה יוכרז רשמית על סיום הפרויקט הארוך. במסגרת פרויקט אופק, שהחל בשנת 2001 וארך כחמש שנים, שודרגו כל תשתיות המיחשוב של הבנק, כך שתוכלנה לתמוך בפעילות העסקית שלו. חברת הייעוץ אקסנצ'ר הטמיעה בבנק דיסקונט את מערכת הליבה של חברת אלנווה הספרדית. אותה המערכת בדיוק הותקנה על ידי אקסנצ'ר בכמאה בנקים בעולם, חלקם גדולים, דוגמת ברקליס, בנק סנטאנדר בספרד, יורובנק, בנק אוף בוסטון ואחרים. חלקה של אקסנצ'ר היה בייעוץ ובאינטגרציה של המערכות. במקביל לעבודתה של אקסנצ'ר, גוייסו לטובת הפרויקט מאות אנשי מקצוע, בכל תחומי הפעילות - מחברות התוכנה המובילות בארץ, וביניהן מטריקס, נס טכנולוגיות, קונסיסט, טסקום, טסנט, טלדור ועוד. אנשי המקצוע גוייסו על ידי מחלקת ה-IT של בנק דיסקונט.

סיום הפרויקט היה מתוכנן לסוף שנת 2005 ותקציבו אז עמד על 150 מיליון דולרים. לאחר מכן התרחשו שינויים בלוחות הזמנים ובתקציבים של הפרויקט, וכעת ההערכה היא שתקציבו של הפרויקט מסתכם ביותר מ-200 מיליון דולרים. עד סוף 2006 ייכנסו לייצור מערכות נוספות, שיביאו את כמות המערכות המשודרגות מתוך כלל מערכות הבנק שכלולות בפרויקט ל-70%. מדובר במערכות כגון עו"ש, מערכות הבנקאי בסניף, מסגרות האשראי, מערכות הסליקה של הצ'קים והספר הראשי.

גורם המקורב לבנק אמר, כי "השינוי המרכזי מבחינת המערכת, אשר נתמכת ב-IT, הוא בשינוי מעמדו של הלקוח: המטרה היא להפוך את הלקוח, מלקוח של סניף בבנק, ללקוח של הבנק. המערכת מאפשרת לבנק לפתח את הפעילות העסקית שלו כפי שלא ניתן היה לעשות בעבר. זאת, כיוון שהמערכות היו מערכות מבוזרות לחלוטין, ללא כל קשר. כך, כיוון שהמערכות לא 'דיברו' ביניהן, לא ניתן היה לחבר ולקשר נתונים בין מחלקות הבנק השונות, או מידע על לקוח ביתי - שהוא גם עסקי. כיום, בשל הטמעת המערכת החדשה - כל המערכות עובדות בצורה אינטגרטיבית".

נעם הנגבי, ראש חטיבת תפעול ומידע בבנק דיסקונט, נכנס לתפקידו בשנת 2000, ערב בחירת הפתרון לשדרוג מערכות המיחשוב המרכזיות של הבנק. בעבר אמר הנגבי בראיונותיו כי "האתגר הוא לשלב את כל המערכות של הבנק, שחלקן כבר בנות קרוב ל-30 שנה, עם המערכות הכי חדשות, שפותחו באחרונה, בצורה שתבטיח שירות יעיל ואיכותי ללקוח, שאינו צריך לסבול מהשינויים הטכנולוגיים המתרחשים בבנק".

לדבריו, "פרויקט אופק מחליף כמה עשרות מערכות, המהוות את הגרעין המרכזי שעליהן נשענות כל יתר מערכות הבנק. מדובר במערכות בנקאיות מורכבות מאוד, הנמצאות בשינוי תמידי, הן בגלל השינויים הרגולטוריים הרבים והן בגלל השינויים הפונקציונליים המוכתבים על ידי הצרכים העסקיים. אתגר נוסף הוא לבצע את המהלך ללא הפרעות בפעילות השוטפת של הבנק".

כדי להתניע את הפרויקט, הוקמה מינהלת מיוחדת, שבראשה עמד שלמה אבידן, ששימש אז כמנהל מערך הסניפים של הבנק. עצם מעורבותו של איש חזק, מהתחום העסקי ולא מהטכנולוגי, שידרה לעובדים את חשיבות הפרויקט לכלל הארגון, וגרמה להצטרפות המשתמשים לפרויקט. במינהלת, שקיבלה את כל הסמכויות להובלת הפרויקט, היו שותפים נציגים בכירים מצד הטכנולוגיות ונציגים מצד המשתמשים.

בנוסף, מונתה ועדת מיחשוב של הדירקטוריון, האחראית על הפרויקט, ופעם בחודש התכנס פורום של המנכ"ל, שמורכב מכל הסמנכ"לים הרלוונטיים, לפגישת מעקב. כמו כן, הוקמה גם ועדת משתמשים בראשות הסמנכ"לים הרלוונטיים, שהיתה אחראית על כל האפיונים.

האתגר הקשה ביותר במשך כל הפרויקט, אמר הנגבי, "הוא ההתמודדות עם השינויים השוטפים הנדרשים למערכות הבנק. כל יום מגיעות עשרות רבות של בקשות ודרישות לשינויים, חלק מהן נובעות מרגולציה וחלק מהן מצרכים עסקיים. החלק הקשה ביותר זה לקבל כל הזמן החלטות מה עושים ומה דוחים. לעתים אין ברירה ומחליטים לדחות גם לוחות זמנים של הפרויקט. על מנת להתגבר על בעיית השינויים השוטפים פיתחנו מנגנונים שונים לטיפול ולתזמון, תוך שימוש בכלים אוטומטיים לניהול גירסאות, לבדיקות ועוד".

הפרויקט גרם להתמודדות עם אתגר נוסף, אמר הנגבי, "והוא הטמעת שיטות ניהול ותפיסות בנקאיות מתקדמות, שמיושמות בעולם המודרני. לצד הטמעת המערכות, בשנתיים הראשונות, השקענו מאמצים רבים בהקמת התשתיות, המתודולוגיה והכלים בתחומים, כמו מיחשוב, תקשורת, מסד נתונים, תכנון, תכנות, בדיקות, שליטה ובקרה, בקרת תצורה ועוד. יש לנו היום את התשתיות המתקדמות ביותר בארץ. דגש מיוחד אנו שמים על תחום הבדיקות".