בדיקת DNA לסטייק תגלה אם הבשר הוכן מפרה שנגנבה
גניבת בקר וצאן הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה. בשנת 2006 נגנבו 1620 ראשי בקר והנזק לחקלאים מגיע למיליוני שקלים. הצאן והבקר לא מבוטחים כי חברות הביטוח תובעות מהחקלאים פרמיות גבוהות בשל הסיכון גדול. במקרים רבים נשחטים בעלי החיים במהירות ומשווקים בשוק השחור תוך טשטוש סימני הזיהוי והסרת תגים או שבבים אלקטרוניים, כך שאין שום דרך אפקטיבית לגלות את הגניבה.
פרויקט חדש של מיפוי הד.נ.א בעדרי הבקר שמבצעת מעבדת בקטוכם יאפשר זיהוי הבשר והפללת הגנבים אפילו אם הבקר כבר נמצא בשלב של סטייק שמוגש במסעדה או תלוי על אנקול בשוק. גם כתמי דם או שאריות של שיער במקום השחיטה יכולים לשמש לבדיקת הד.נ.א. וכן חלב, שתן או צואה שמקורם בפרה.
אביב כהנא, מנכל פרויקט הד.נ.א במעבדת בקטוכם, מסר שבמסגרת הפרויקט נלקחות מכל עגל ועגלה דגימות שיער או רקמה בעזרת תג אוזן ייחודי. הדגימות נשמרות במאגר גנטי מיוחד. במקרה של גניבה ומציאת בעל החיים או בשרו נערכת בדיקת ד.נ.א ומושווית לדגימה המצויה במאגר. מאחר והד.נ.א הוא יחודי לכל בעל חיים, כמו טביעת אצבע, מציאת התאמה יכולה לשמש כהוכחה משפטית להפללת הגנבים ושותפיהם.
הרפתות ונקודות המרעה המשתתפות בפרויקט מסומנות בשלטים: "רפת מוגנת – DNA רכיב בלתי גניב", כך שגנבים ירתעו מלכתחילה מגניבה במקום זה.
בישראל ישנם כ-200 אלף ראשי בקר הפזורים בלמעלה מאלף רפתות ונקודות מרעה פתוחות ומאות אלפי ראשי צאן. השלמת מיפוי של כל ראשי הבקר והצאן מבחינה גנטית תסייע בחיסול מכת הגניבות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
