בין השורות: הפעם - פרידה משנת ה"בקרוב"

הבועה החדשה. לאורך יותר מעשור אני שמשמש איש תקשורת, עורך ופרשן לענייני העולם העסקי בכלל, ולשוקי ההון בפרט. סיקרתי לאורך הזמן הזה את הנעשה בשוק ההון הישראלי עבור "הארץ", "מעריב", "גלובס" הערוץ הראשון בטלוויזיה וערוצי רדיו שונים. אך כמו את שועלי הבורסה הוותיקים, שום דבר לא היה יכול היה להכין גם אותי לתגובות הבורסה שלנו לאירועים שהקצב והתחלופה שלהם היו השנה (למעשה בשנה וחצי האחרונות) מדהימים גם לגבי מדינה מטורפת כמו ישראל.

בשנה וחצי עברנו פה התנתקות, קריסתו של ראש ממשלה בישראל ועליית ראש ממשלה חדש לשלטון, קריסה של משטר פנימי ברשות הפלשתינית, עליית משטר חדש, יציאה - לאחר עשרות שנים מעזה וחזרה לשם באופן חלקי, מעבר למלחמת התשה בנגב המערבי, סדרה מזעזעת של פיגועי התאבדות אצלנו וחיסולים אין קץ אצלם ולסיום - מלחמה בצפון ובלבנון.

וזה לא רק אצלנו. בעולם נערכו בחירות בעייתיות בארה"ב, נפלו משטרים במדינות אקזוטיות יותר ופחות, בוצעו פעולות טרור נגד האנושות בכל הצבעים והגוונים - מהפיגוע בתחתית של לונדון ועד לפיגוע ברכבת בהודו, המשטר המטורף באיראן החל להבטיח לפוצץ את כולנו, כמעט שנפתחה מלחמה גרעינית של המערב בצפון קוריאה ועוד ועוד... ודווקא על רקע הטירוף הזה, סיום השנה הזו - שנת 2006, מתאר יותר מכל את מה שקרה באמת לעולם הפיננסי בשנה-שנה וחצי האחרונות.

המוטו של שוקי הפיננסים אצלנו ובעולם כולו - כך נראה, הוא "תתעלמו מהמציאות". ההתעלמות מכל מה שקורה מעבר לכסף - כלומר, חיים, מוות, מלחמות, פוליטיקה, טרור, איכות הסביבה ועוד ועוד. זו ה"בועה החדשה". השנה שחלפה לה היתה רק ה"בקרוב" של תהליך שילך ויתעצם. הכסף הוא המלך - יותר מאי פעם.

אם אתם רוצים סוג של הדגמה של מה שמצפה לנו (באופן חלקי לפחות) תקראו קצת היסטוריה ותתמקדו ב... בימי הביניים. שם ניהלו את העולם פאודלים (אותם בעלי הון ואדמה שהפכו את כל מי שסביבם לעבדים שלהם). למדינות והגבולות לא היתה שום חשיבות.

העניין הזה מסתובב אצלי בראש כבר 9-8 שנים מאז הבנתי שמידע מכל הסוגים (גם כזה שלא חלמנו להגיע אליו בעבר המאוד לא רחוק) הפך עניין שווה כמעט לכל כיס.

בואו נאמר את האמת. המדינות שאנו חיים בהן נשלטות כבר היום על ידי גופים עסקיים. כל החלטה גדולה - תקציב, מדיניות כלכלית, הסכמי שלום, בניית תשתיות, ניהול מפת התקשורת, ניוד עבודה ממקום למקום, ניהול הבריאות, אפילו מלחמות (באופן חלקי), מתקבלים על ידי פוליטיקאים מפני שגופים עסקיים דחפו שהם יהפכו למציאות.

לא מאמינים. תבדקו שם את הקשר של משפחת בוש לנפט בסעודיה ובנסיכויות. תבדקו שוב את החשיבות שיש לתעשייה האווירית שלנו לקשר של ישראל והודו - שתהיה בעשור הבא אחת משלוש המעצמות החשובות בעולם. תקראו שוב על הקשרים של חיים סבן ששולט פה בבזק (יס, טלפון, אינטרנט, פלאפון) וראשי השלטון שלנו. תבדקו שוב את המעורבות של יצרני התרופות בניהול משרדי הבריאות בכל העולם (גם אצלנו). תבדקו שוב את... הבנתם לא?

אז אנחנו נשלם. פשוט נשלם. אתם רוצים הדגמה לדברים הללו. תחשבו על כך שזה דומה מאוד למה שקרה באינטרנט. בתחילה (ימי הביניים של הרשת) ניהלו אותה כמה חבר'ה בלי גרוש עם זקן ושיער ארוך שעשו בה מה שמתחשק להם. היום רשת האינטרנט נשלטת באופן טוטאלי על ידי גופים עסקיים שעושים ממנה כסף. חלקם עושים הרבה כסף.

הארגונים העסקיים הללו נותנים לנו - העם, אפשרות להתבטא, להקים לנו מיני-אתרים משלנו, לבנות אלבומי תמונות, להחליף מידע ולחפש מידע. הם מאפשרים לנו לייצר את המידע שלנו ואת התוכן שמעניין אותנו. הם מסתכלים מהצד כיצד אנו עושים שימוש בתשתית שהם בנו ובכסף שהם השקיעו - מתסכלים ומחכים. בשלב הבא, הם פשוט יעצרו את ה"חופש" אליו התרגלנו ויתחילו לדרוש עבור כל הפעולות הללו כסף. נכון? "נכון" - אתם אומרים לעצמכם עכשיו. ומה אז?

והמדינות. מה הקשר לכל זה. ובכן, ביום מסויים, כך אני מעריך וכדאי שתתחילו גם אתם לחשוב על כך, ימאס לבעלי ההון - "הפאודלים" החדשים לממן את הממשלות. הם יודעים כבר עכשיו שמדובר במתווכים. וכמו על בעל עסק, הם מחפשים את הרגע הנכון להיפטר מהמתווכים. הם יזכירו לנו שאנחנו פאריירים שמשלמים למתווכים המון כסף ללא סיבה. הם יציעו לנו לשלם להם - כדי שינהלו לנו את העולם. בלי מדינות. נשמע מופרך?

בואו נחזור למיקרו שלנו - תבדקו למשל, כיצד אחד הנושאים הכי חשובים לכלכלה הישראלית מתנהל. אני מתכוון להפרט משק החשמל. אתם מבינים?

נו, ואחרי כל הסיפור הזה, אתם אומרים, "ואז יהיה טוב יותר?"

עכשיו תורכם לדמיין.

שנה טובה.

*מאת: שי פאוזנר