בין השורות: הפעם - פרידה משנת ה"בקרוב"

מי היא ה"בועה החדשה"? מדוע מה שקרה השנה בבורסות אצלנו ובעולם מדגים מצויין מה יקרה בעתיד בכל תחומי החיים שלנו? ואיך ימי הביניים קשורים לכל זה? פרידה משנה משוגעת
שי פאוזנר |

הבועה החדשה. לאורך יותר מעשור אני שמשמש איש תקשורת, עורך ופרשן לענייני העולם העסקי בכלל, ולשוקי ההון בפרט. סיקרתי לאורך הזמן הזה את הנעשה בשוק ההון הישראלי עבור "הארץ", "מעריב", "גלובס" הערוץ הראשון בטלוויזיה וערוצי רדיו שונים. אך כמו את שועלי הבורסה הוותיקים, שום דבר לא היה יכול היה להכין גם אותי לתגובות הבורסה שלנו לאירועים שהקצב והתחלופה שלהם היו השנה (למעשה בשנה וחצי האחרונות) מדהימים גם לגבי מדינה מטורפת כמו ישראל.

בשנה וחצי עברנו פה התנתקות, קריסתו של ראש ממשלה בישראל ועליית ראש ממשלה חדש לשלטון, קריסה של משטר פנימי ברשות הפלשתינית, עליית משטר חדש, יציאה - לאחר עשרות שנים מעזה וחזרה לשם באופן חלקי, מעבר למלחמת התשה בנגב המערבי, סדרה מזעזעת של פיגועי התאבדות אצלנו וחיסולים אין קץ אצלם ולסיום - מלחמה בצפון ובלבנון.

וזה לא רק אצלנו. בעולם נערכו בחירות בעייתיות בארה"ב, נפלו משטרים במדינות אקזוטיות יותר ופחות, בוצעו פעולות טרור נגד האנושות בכל הצבעים והגוונים - מהפיגוע בתחתית של לונדון ועד לפיגוע ברכבת בהודו, המשטר המטורף באיראן החל להבטיח לפוצץ את כולנו, כמעט שנפתחה מלחמה גרעינית של המערב בצפון קוריאה ועוד ועוד... ודווקא על רקע הטירוף הזה, סיום השנה הזו - שנת 2006, מתאר יותר מכל את מה שקרה באמת לעולם הפיננסי בשנה-שנה וחצי האחרונות.

המוטו של שוקי הפיננסים אצלנו ובעולם כולו - כך נראה, הוא "תתעלמו מהמציאות". ההתעלמות מכל מה שקורה מעבר לכסף - כלומר, חיים, מוות, מלחמות, פוליטיקה, טרור, איכות הסביבה ועוד ועוד. זו ה"בועה החדשה". השנה שחלפה לה היתה רק ה"בקרוב" של תהליך שילך ויתעצם. הכסף הוא המלך - יותר מאי פעם.

אם אתם רוצים סוג של הדגמה של מה שמצפה לנו (באופן חלקי לפחות) תקראו קצת היסטוריה ותתמקדו ב... בימי הביניים. שם ניהלו את העולם פאודלים (אותם בעלי הון ואדמה שהפכו את כל מי שסביבם לעבדים שלהם). למדינות והגבולות לא היתה שום חשיבות.

העניין הזה מסתובב אצלי בראש כבר 9-8 שנים מאז הבנתי שמידע מכל הסוגים (גם כזה שלא חלמנו להגיע אליו בעבר המאוד לא רחוק) הפך עניין שווה כמעט לכל כיס.

בואו נאמר את האמת. המדינות שאנו חיים בהן נשלטות כבר היום על ידי גופים עסקיים. כל החלטה גדולה - תקציב, מדיניות כלכלית, הסכמי שלום, בניית תשתיות, ניהול מפת התקשורת, ניוד עבודה ממקום למקום, ניהול הבריאות, אפילו מלחמות (באופן חלקי), מתקבלים על ידי פוליטיקאים מפני שגופים עסקיים דחפו שהם יהפכו למציאות.

לא מאמינים. תבדקו שם את הקשר של משפחת בוש לנפט בסעודיה ובנסיכויות. תבדקו שוב את החשיבות שיש לתעשייה האווירית שלנו לקשר של ישראל והודו - שתהיה בעשור הבא אחת משלוש המעצמות החשובות בעולם. תקראו שוב על הקשרים של חיים סבן ששולט פה בבזק (יס, טלפון, אינטרנט, פלאפון) וראשי השלטון שלנו. תבדקו שוב את המעורבות של יצרני התרופות בניהול משרדי הבריאות בכל העולם (גם אצלנו). תבדקו שוב את... הבנתם לא?

אז אנחנו נשלם. פשוט נשלם. אתם רוצים הדגמה לדברים הללו. תחשבו על כך שזה דומה מאוד למה שקרה באינטרנט. בתחילה (ימי הביניים של הרשת) ניהלו אותה כמה חבר'ה בלי גרוש עם זקן ושיער ארוך שעשו בה מה שמתחשק להם. היום רשת האינטרנט נשלטת באופן טוטאלי על ידי גופים עסקיים שעושים ממנה כסף. חלקם עושים הרבה כסף.

הארגונים העסקיים הללו נותנים לנו - העם, אפשרות להתבטא, להקים לנו מיני-אתרים משלנו, לבנות אלבומי תמונות, להחליף מידע ולחפש מידע. הם מאפשרים לנו לייצר את המידע שלנו ואת התוכן שמעניין אותנו. הם מסתכלים מהצד כיצד אנו עושים שימוש בתשתית שהם בנו ובכסף שהם השקיעו - מתסכלים ומחכים. בשלב הבא, הם פשוט יעצרו את ה"חופש" אליו התרגלנו ויתחילו לדרוש עבור כל הפעולות הללו כסף. נכון? "נכון" - אתם אומרים לעצמכם עכשיו. ומה אז?

והמדינות. מה הקשר לכל זה. ובכן, ביום מסויים, כך אני מעריך וכדאי שתתחילו גם אתם לחשוב על כך, ימאס לבעלי ההון - "הפאודלים" החדשים לממן את הממשלות. הם יודעים כבר עכשיו שמדובר במתווכים. וכמו על בעל עסק, הם מחפשים את הרגע הנכון להיפטר מהמתווכים. הם יזכירו לנו שאנחנו פאריירים שמשלמים למתווכים המון כסף ללא סיבה. הם יציעו לנו לשלם להם - כדי שינהלו לנו את העולם. בלי מדינות.

נשמע מופרך?

בואו נחזור למיקרו שלנו - תבדקו למשל, כיצד אחד הנושאים הכי חשובים לכלכלה הישראלית מתנהל. אני מתכוון להפרט משק החשמל. אתם מבינים?

נו, ואחרי כל הסיפור הזה, אתם אומרים, "ואז יהיה טוב יותר?"

עכשיו תורכם לדמיין.

שנה טובה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.