BDI: בנובמבר 65% מהענפים שיפרו את סיכונם העסקי
גם החודש המשיכה צמיחתו של המשק הישראלי ונרשם שיא חיובי נוסף בסיכונו העסקי של המשק. מהמדד המתפרסם היום על ידי BDI עולה, כי בנובמבר נרשם הסיכון הטוב ביותר ב-2006 ועמד על רמה של 5.75 בלבד, בהשוואה ל-5.78 באוקטובר, ול-6.01 בנובמבר 2005.
כלכלני BDI מציינים, כי שיעור של כ-65% מן הענפים הנבחנים במסגרת מדד הסיכון המשולב, שיפרו את סיכונם העסקי בנובמבר ושיעור של כ-80% מן הענפים שיפרו את מצבם בהשוואה לנובמבר 2005.
ענפים רבים התאפיינו בפעילות ערה בנובמבר ושיפרו את סיכונם העסקי משמעותית, כגון: ענף בתי המלון, שיווק התיירות (סוכני הנסיעות), הייצור החקלאי, שירותי התקשורת ועוד. ענף שיווק וסיטונאות המזון שיפר את סיכונו העסקי בנובמבר במקביל לשיפור שרשם במוסר התשלומים. סיכונו העסקי עמד על 5.7 בלבד- הטבה בשיעור של כ-3.4%, בהשוואה לאוקטובר אז עמד סיכונו של הענף על רמה של 5.9.
עוד מציינים כלכלני BDI, כי לקראת הכריסמס וסוף השנה האזרחית, נרשמת פעילות ערה בענף השיווק וסיטונאות המזון והוא צפוי לרשום גידול כספי של כ-10% בעלות הסל הממוצע ברשתות שיווק המזון, ובעיקר בקרב אלו הפונות ליוצאי חבר המדינות. הגידול בא לידי ביטוי בעיקר בשבוע האחרון של חודש דצמבר בסמוך לחג ונובע בעיקר מגידול ניכר במכירות בשר איכותי, אלכוהול יוקרתי ובונבוניירות. בנוסף, נמכרים גם קישוטים לחג כגון: עצי אשוח מפלסטיק, גרבי סנטה עם ממתקים, בובות סנטה משוקולד, מתנות ועוד.
בנוסף, שלושה מארבעת המגזרים הנבדקים במדד הסיכון המשולב (בנייה, שירותים ושיווק) רשמו הטבה במצבם בנובמבר ואילו מגזר התעשייה הוא היחיד שלא שיפר את מצבו, בהשוואה לאוקטובר.
כלכלני BDI מציינים, כי בנובמבר 42,720 חברות ועסקים בלבד עמדו בסכנת סגירה, בהשוואה ל-43,520 בחודש אוקטובר. בנובמבר כ-800 חברות ועסקים נוספים יצאו מכלל סכנה (דירוגי סיכון 9 ו-10). כ-13.35% בלבד מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות ביותר (דירוגי הסיכון 9 ו- 10) במהלך נובמבר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
