כן פייט קבלה בלעדיות בארה"ב על CF101 עד שנת 2023
חברת הביוטכנולוגיה כן-פייט הודיעה היום (ג'), כי קיבלה אישור ממשרד הפטנטים האמריקאי לפטנט המעניק לה בלעדיות בשימוש בתרופת ה-CF101 לטיפול בדלקת מפרקים עד שנת 2023.
הפטנט, אשר מהווה חסם משמעותי לתחרות בתחום של דלקת מפרקים שגרונית, מהווה תוספת חשובה ביותר לתיק הפטנטים של כן פייט, ולאפשרות שלה להבטיח לעצמה בלעדיות רבת שנים בשימוש בתרופות שמפתחת לטיפול בדלקת מפרקים. נציין, כי השוק האמריקאי מהווה כ-40% משוק התרופות העולמי, ובלעדיות ארוכת שנים בשוק תרופתי מרכזי זה הינה בעלת חשיבות עליונה.
בנוסף, אושר גם פטנט, שמעניק לכן פייט בלעדיות בשימוש בתרופות התוקפות את קולטן המטרה - לאדנוזין מטיפוס A3 - שביניהן נכללות תרופות ה-CF101 וה-CF102 שמפתחת החברה לטיפול במחלת הסרטן.
ד"ר אילן כהן, סגן יו"ר כן פייט, אמר היום: "פטנטים אלו, מהווים תוספת משמעותית לתיק הפטנטים של כן פייט, שכן הם מרחיבים בצורה משמעותית את משך המונופולין של החברה בתרופות אותן היא מפתחת. להערכת כן פייט, הפטנטים הללו, יחד עם הפטנטים שכבר מצויים ברשותה ועם פטנטים נוספים שהיא צפויה לרשום, מהווים חסם כניסה גבוה מאד לכל מתחרה פוטנציאלי והם יבטיחו לכן פייט מעמד דומיננטי בתחומה".
נזכיר, כן פייט מפתחת את התרופה הראשונה שלה, תרופת ה- CF101, לשלוש התוויות רפואיות בתחום המחלות הדלקתיות הכוללות: דלקת מפרקים שגרונית (החלה בשלב IIB של הניסויים הקליניים בארה"ב), סינדרום העין היבשה (צפויה להתחיל בשלב II של הניסויים בישראל) ופסוריאזיס (שלב הפיתוח הראשוני). כמו כן, החלה החברה בפיתוח של תרופת ה-CF102 לטיפול בסרטן הכבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
