דעה: מלחמת גוג(ל) ומגוג
בבור של משרד הפרסום מקליין-דיקסון ישבו זו השעה השישית ברציפות מנכ"ל המשרד, מנהל חברת המדיה ונציגים בכירים מערוצי הטלויזיה 10 ו-2. עשן הסיגריות ואדי האספרסו רק הכבידו על האווירה המיוזעת והמתוחה. "אני שונא שקוראים לי מדיה מסורתית" רעם בפעם החמישית נציג בכיר מערוץ 2 והיכה באגרופו על העיתון הורדרד שהיה מונח מולו.
"אני מסורתי? אני מהפכני! בלעדי לא הייתה נולדת נינטייב, בלעדי יפית לא היתה ג. לי יש תוכן, אני עושה בידור, אני מלך הרייטינג". כולם התגברו על תחושת הבחילה והינהנו בהסכמה. איזה צוות חמד, כאילו אף פעם לא ניהלו מלחמות על עמלות יתר והסכמים מלמעלה, מתחת ומכל הצדדים על חשבונו של הלקוח. ירדנה, התקציבאית, נכנסת כולה חיוכים, "השחור ליודה" פקד מנכ"ל המשרד, ולעצמו מלמל "לא קל להיות מנכ"ל, מצד שני לא כדאי להיות תקציביאי" (הקופירייטר עדיין לא יצא ממנו גם אחרי 30 שנה בענף הפרסום).
יודה, מנהל חברת המדיה, לגם מהשחור והפציץ: "חבר'ה, זאת מלחמה! לא פחות מזה, אם נמשיך להירדם בשמירה האינטרנט יקבור את כולנו ואז כולנו יכולים רק להתגעגע ל- 15 אחוז עמלה. חייבים לפעול ומהר, עזבו עכשיו את המלחמות בינינו, כולנו באותה טיטניק, בואו נחשוב איך שורדים מול כרישי הרשת ובעיקר מול מלך הכרישים. גוגל."
האינטרנט שבר את חוקי הפרסום, הוא ניתץ לרסיסים את חוקי המדיה, התקציב והקריאטיב. חשיבה שבלונית ובנאלית פינתה מקומה ליצירתיות, פתיחות ואנרגיות חדשות. מוצרים, שירותים וחברות קטנות, שהפרסום הכי נועז שהם עשו עד כה היה דיוור של עלון A5 מתקפל בתיבות הדואר, קיבלו "זץ" לתודעה וראו את האור בקצה הגוגל.
גוגל adwards בישר את בואה של המהפכה. פתאום הלקוח קובע כמה הוא משלם, אם בכלל. פתאום כל מסגר נהיה מלך. שמת חצי דולר יותר? אתה ראשון יא קזה!
לפני כן, בטלויזיה, אם באת עם 20,000 דולר (כי זה מה שיש לך) היו צוחקים עליך 45 דקות רצוף ואח"כ שולחים אותך לשניים וחצי ספוטים ב"אוף פריים טיים" בשידור החוזר של "בנות גיל הזהב" עם רייטינג של 1.8 בשיא.
חוקי תקציב הפרסום נשברו לחתיכות קטנות קטנות של כסף. 150,000 עסקים קטנים בישראל יכולים לקבל עכשיו חשיפה אפקטיבית בגוגל. במקום להיות ממורמרים בלי קשרים בטלויזיה עכשיו הם מאושרים עם קישורים ממומנים.
ומה עם הקריאטיב? לדני בעל משרד הנסיעות הקטן ברמת גן תמיד היו יופי של סלוגנים ופנטזיות לקחת את בר רפאלי כפרזנטורית של העסק, אבל להפתעתו הוא קיבל הצעות לקמפיין במחיר
של 6 ספרות בדולרים ולא 3 ספרות בשקלים, כי זה מה שיש לו.
ובכל זאת דני התאמץ, גייס כסף ואנרגיות חיוביות ומכין בימים אלו סרטון פרסומת ויראלי בעלות של 500 דולר (לא לפני שדאג להקים אתר קטן, חמוד ודינאמי בשביל העסק). דני הולך על האופציה הויראלית, הוא יפיץ את הסרטון חינם במיילים ואפילו בן של חבר לימד אותו איך להעלות אותו ל- YouTube. יש לו רעיון פרובוקטיבי, סקסי, ש"אי אפשר לראות כמוהו בפרסומות בטלויזיה, כי פשוט לא היו מאשרים אותו לשידור". הוא אומר בניצחון.
סקר TNS שנערך לאחרונה עבור גוגל גילה כי 80% מהגולשים מבצעים רכישה פיזית אחרי חיפוש באינטנרט. החיוך של דני מתרחב, הוא גם שמח לקרוא שלא פחות מ- 63% מהגולשים מבצעים חיפוש מקוון ורכישה לא מקוונת בתחום התיירות והנסיעות (עכשיו דני בסכנת התמכרות לסקרים ול"אלקסה"...)
היום אלפים ומחר מאות אלפי בעלי עסקים כמו דני ישקיעו 100 או 200 דולר בפרסום באינטרנט ואח"כ גם יוסי, הבעלים של רשת בתי הקפה ואח"כ רני ועינת הבעלים של רשת בגדי הילדים ובטח גם סמנכ"ל השיווק של חברת המשקאות יעשה טרנספר חלקי לתקציב הפרסום השמן מהטלויזיה השבעה לפרסום ברשת הרעבה וגם רון מנכ"ל חברת...
זמן שווה כסף. חוק בעסקים. וגוגל מתקתקים מחדש את חוקי הזמן. הכל הרבה יותר מהיר, יותר נגיש וזמין, בלי רגולציה ובלי פרובלמיזציה.
עכשיו באיחור לא אלגנטי הטלויזיה נכנסת למסלול חשיבה מהיר, מנסה להדביק את קצב ההתפשטות של גוגל ולצאת לקרב הגדול בפריים טיים, מצד שני הטלויזיה מאוד רוצה לשמור על המיצוב שלה כמדיום מוביל ויוקרתי.
יתכן מאוד שדני ועוד מאות אלפי בעלי עסקים ימשיכו לעקוב במתח אחרי ג'ק באואר מול הפלאזמה החדשה והמסורתית, אבל את הכסף על פרסום העסק הם יזרימו למלך הכרישים באינטרנט. הוא כבר השחיז שיניים למלחמה הגדולה.
*מאת: שאול מידן - מנכ"ל פרסום ON&OFF
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
