שלמה מעוז: הריבית עומדת כיום בשעור כפול מהנדרש

רוני בירם, גילי כהן ושלמה מעוז אופטימים על שנת 2007 שבפתח. לדבריהם, חוסר איזון חברתי פוליטי, בטחוני, מסחרי המהווה איום על הכלכלות - לא נראה כמשהו אקוטי
ליאור גוטליב |

במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ב') בבית ההשקעות אקסלנס נשואה המנהל כ-33 מיליארד שקל (גידול של 40% מהשנה שעברה), מסרו רוני בירם (יו"ר אקסלנס), גילי כהן (מנהל השקעות ראשי), ושלמה מעוז (הכלכלן הראשי של בית ההשקעות) את תחזיותיהם לשנת 2007 שבפתח.

בשורה התחתונה, שלושתם ניסו בכל כוחם לשדר אופטימיות וסברו כי מצפה לנו עוד שנה טובה בבורסה התל אביבית.

רוני בירם - 2007 בעקבות המפץ הגדול

בעקבות סיומו של תהליך מכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, המאבק על נתחי שוק בין בתי ההשקעות יילך ויחריף. לדעת בירם "הקרב הוא על שירות, תשואה ואיכות ולא על גובה העמלות".

בירם סבור כי כניסת הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני תהיה איטית ומסורבלת, ולא יהיו דומיננטים ב-2007 וגם לא ב-2008.לדבריו, הבנקים ימשיכו לחפש אפיקי הפצה רווחיים (פיקדונות מובנים), והרגולאטור ינסה לעצור אותם.

גילי כהן - אסיה מזרח אירופה ואמל"ט

כהן סבור, כי נתוני המשק הישראלי והגלובלי ימשיכו להיות טובים בשנת 2007 למרות ההאטה הצפויה בארה"ב. הבלתי צפוי ימשיך ביתר שאת להיות האוייב העיקרי של השווקים. הקורלציה בין השווקים תתחזק, ותהיה משמעות לבחירת סקטורים ונכסים ספציפים במשקים עצמם. גידול ברמת החיים, התעשרות בפועל ושיפור בהרגשת העושר של שכבות רבות, גורר תהליך ארוך טווח של התייקרות נכסים פיננסים וריאלים.

לגבי חוסר איזון חברתי פוליטי, בטחוני, מסחרי המהווה איום על הכלכלות, טען כהן כי לא נראה כמשהו אקוטי לשנת 2007, ויש לשכלל עובדה זו לפרמיות הסיכון.

נציין, כי כהן חזר מספר פעמים על הצמיחה בעולם שהייתה מבוססת עד היום על אירופה וארה"ב, וכיום מבוססת על "העולם החדש" ובסיס רחב יותר של תהליכים פנימיים משמעותיים באסיה מזרח אירופה ואמל"ט. לדבריו, תופעת הבריק היא אמיתית ומשפיעה על הכיוון של הכלכלה העולמית לזמן ארוך. כמו כן, המתאם של השוק הישראלי לנעשה בשוקי העולם משמעותי יותר מאירועים פנימיים זאת בשל העובדה כי התרומה לרווחי החברות עיקרה בחו"ל.

שלמה מעוז - הריבית תרד ל-4.5% כבר בסוף החודש

מעוז סבור, כי השווקים יגררו את בנק ישראל להפחית את גובה הריבית בשעור של 50 נקודות בסיס לרמה של 4.5% כבר בסוף חודש זה. לדבריו, אם בוחנים את הנקודות העיקריות הנדרשות להחלטת גובה הריבית: העליה בשכר לעומת העליה בפריון במשק, גרעון/עודף הממשלה ביחס לתוצר, הגרעון/עודף בחשבון השוטף, ציפיות האינפלציה במשק, שעור האבטלה במשק ועוד', נגלה כי הריבית במשק צריכה לעמוד כל כ-1% ועוד 150 נקודות בסיס סיכון ישראל לכל היותר, כלומר 2.5% לכל היותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

חיסכון לכל ילד
צילום: pexels maitree rimthong

הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי

הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2024 שממצאיו פורסמו היום, מעלה גם כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה, ואילו הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות היא נמוכה - בייחוד בקרב נשים. לגבי הכסף שנותר לאחר ההוצאות החודשיות הקבועות, בני 65 ומעלה דיווחו על המצב הטוב ביותר

עוזי גרסטמן |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה היום את ממצאי הסקר החברתי ל-2024, שנערך בקרב 6,907 נשאלים בני 20 ומעלה ומייצג כ-6.3 מיליון תושבים. הסקר בחן הרגלים פיננסיים, רמת שביעות הרצון הכלכלית ויכולת התמודדות עם הוצאות, ומצייר תמונה מורכבת של זהירות מול קושי כלכלי וחוסר נכונות לקחת סיכונים פיננסיים.


הנתון הבולט ביותר בסקר הוא רמת האחריות בתשלום חשבונות. הציון הממוצע שניתן לביטוי “אני נוהג לשלם את החשבונות בזמן” הגיע ל-4.6 מתוך 5 - הגבוה ביותר מבין המדדים. הפערים בין נשים וגברים כמעט שלא קיימים, וגם בקרב קבוצות הגיל לא נמצאו הבדלים משמעותיים. יהודים קיבלו ציון ממוצע זהה (4.6), בעוד שבקרב המגזר הערבי נרשם ממוצע מעט נמוך יותר - 4.3.


כמו כן, עולה מהסקר כי הישראלים נוטים לשקול היטב את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני רכישה: ממוצע התשובות עמד על 4.3. בקרב המגזר הערבי נמדד ציון גבוה יותר (4.5) לעומת היהודים (4.2). מנגד, הנכונות להסתכן בהשקעות פיננסיות קיבלה את הציון הנמוך ביותר - 2.0 בלבד בממוצע. גם כאן יש פער מגדרי מובהק: גברים עם ממוצע 2.3 לעומת 1.8 בקרב נשים. בקבוצת הצעירים (44-20) הממוצע גבוה מעט יותר - 2.3  אך הוא יורד ככל שהגיל עולה.


שביעות רצון כלכלית - בינונית ומפוצלת

כשנשאלו אם הם מרוצים ממצבם הכלכלי, הממוצע של המשיבים הגיע ל-3.4. בקרב יהודים נרשם ציון גבוה יותר (3.5) לעומת ערבים (3.1) - פער של 0.4 נקודות. גברים הביעו מעט יותר שביעות רצון מנשים (3.5 מול 3.3). למרות זאת, רבים דיווחו שהמצב הכלכלי מגביל אותם: ציון 3.1 בממוצע, עם פער ניכר בין יהודים (2.9) לערבים (3.9).


לגבי השאלה אם נותר כסף לאחר כיסוי ההוצאות החודשיות הקבועות, הממוצע הגיע ל-3.3. הצעירים (44-20) דיווחו על ממוצע של 3.4, גילאי הביניים (45–64) על 3.0 בלבד, ואילו בני 65 ומעלה דיווחו על 3.5, כלומר הפנסיונרים מדווחים על מצב יציב יחסית. גם כאן קיים פער מגזרי: יהודים עם ממוצע 3.4 לעומת 2.8 בקרב ערבים.