B&D: ירידה חדה של 9.5% בביקושים לייצוא מישראל

כלכלני דן אנד ברדסטריט וארגון מנהלי הרכש מעריכים כי בין הגורמים המשמעותיים לירידה החדה הם ירידת שער הדולר, אשר מייקרת עבור היבואנים את עלות הסחורה המיוצאת מישראל
דרור איטח |

מדד מנהלי הרכש בישראל לחודש נובמבר שנערך על ידי חברת דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש מצביע על ירידה חדה של 9.5% בביקושים לייצוא מישראל. כלכלני דן אנד ברדסטריט וארגון מנהלי הרכש מעריכים כי בין הגורמים המשמעותיים לירידה החדה הם ירידת שער הדולר, אשר מייקרת עבור היבואנים את עלות הסחורה המיוצאת מישראל, וההאטה במשק היצרני אמריקאי שעבר אחרי 41 חודשים, ממגמת התרחבות למגמת האטה.

בנוסף, מדד מנהלי הרכש משלים שלשה עשר חודשים ברציפות במגמת התרחבות, אם כי החודש נצפתה התמתנות נוספת במגמה. בחודש נובמבר ערך המדד השלים ירידה נוספת של 3.3%, כאשר הערך שנמדד בנובמבר עומד על 53.3% לעומת ערך של 56.6% שנמדד בחודש אוקטובר. כלכלני D&B וארגון מנהלי הרכש מייחסים את ההתמתנות במגמת ההתרחבות של המשק הישראלי בעיקר לירידה בביקושים לייצוא.

הרכיבים החשובים והמרכזיים של המדד נמצאים החודש במגמת התרחבות אך ברובם נצפתה החודש התמתנות. כך ניתן לראות התמתנות משמעותית ברכיב הביקושים לייצוא אשר ירד ב 9.5%, ברכיב הביקושים המקומיים שירד ב- 2.8% וברכיב תפוקות הייצור אשר ירד ב- 2.6%. לעומת זאת, במהלך נובמבר נצפתה התעצמות דרסטית במגמת ההתרחבות של רכיב התעסוקה, אשר השלים עלייה של 7.8% במהלך נובמבר.

מדד מנהלי הרכש מבוסס על סקר שעורכים דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש, בקרב מנהלי הרכש של חברות תעשייתיות מובילות במגזר היצרני בישראל. המדד, המתפרסם בפורמט אחיד ברוב המדינות המתועשות, בודק את השינוי ברכיבים שונים בפעילות החברה הנסקרת כמו ביקושים מקומיים, ביקושים לייצוא, תפוקות ייצור, מלאי, העסקת עובדים ועוד... כאשר ערך המדד נמצא מעל קו 50% הדבר מעיד על מגמת התרחבות במשק היצרני בישראל, וכאשר ערך המדד נמצא מתחת לקו ה- 50% הדבר מעיד על האטה במשק היצרני הישראלי.

מדד מנהלי הרכש באנגליה וארה"ב: לראשונה מזה 41 חודשים המשק האמריקאי במגמת האטה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.