האם בעיית המחסור בחשמל היתה יכולה כבר להיפתר?

מסתבר כי במחסני החברה "שוכבות" טורבינות נוספות כבר 4 שנים. במקביל, החברה קוראת להפוך את חתנת רוטנברג לתחנה פחמית
שי פאוזנר |

דירקטוריון חברת חשמל הנחה בישיבתו ביום ה' את הנהלת החברה, להגיש תוך חודש ימים תכנית מפורטת לשימוש בשתי טורבינות שמונחות כבר תקופה ארוכה במחסני החברה. מדובר בטורבינות שהוזמנו לפני כ-4 שנים, כאשר החברה עמדה להקים תחנת כוח חדשה מסוג מחזור משולב באתר תחנות הכוח חיפה. תוכנית שלא יצאה לפועל מסיבות תכנוניות. עלותן של טרבינות אלה, במחירים של היום היא כרבע מיליארד דולר, וההוצאות השוטפות לאחזקתן הן בסדרי גודל של עשרות מיליוני דולר בשנה.

לאחר בדיקת הנושא עם אנשי חטיבת ייצור והולכה של החברה, הגיעו חברי הדירקטוריון למסקנה, שקיימת אפשרות להכניס טורבינות אלה לשימוש בטווח של שנתיים–שלוש ולהגדיל את כושר ייצור החשמל של ישראל, עד לכדי 700 מגוו"ט נוספים. חברי הדירקטוריון אמרו בסוף השבוע, כי ללא שימוש בהן, קיים חשש שהטורבינות ייצאו מתקופת האחריות, ייסבלו מבלייה ויתיישנו מבחינה טכנולוגית.

האתרים שייבחנו על ידי החברה על-מנת להכניס את הטורבינות לשימוש הם אתרי חיפה, רמת חובב וגזר. הקריטריונים העיקריים לקבלת החלטה על האתר המועדף, יהיו זמינות מבחינת רישוי ועלויות ההקמה. יש לציין, כי בלוח הזמנים האמור, אין חלופות אחרות להגדלת כושר הייצור וזאת בשעה שידוע, כי כבר משנת 2009 צפויים שיבושים באספקת החשמל בשל הפער ההולך וגדל בין היקף הביקושים לחשמל לבין הגידול האפשרי בייצור.

הדירקטוריון קבע, כי ההשקעה תוכל להתבצע בכפוף למציאת מקורות מימון ולהחלטות רשות החשמל.

תחנה פחמית נוספת - מי אחראי לעיכוב?

דירקטוריון חברת החשמל פועל להחיש את הצעדים להקמת תחנת כוח פחמית חדשה. החברה מסרה כי היא מקימה בימים אלה צוות משותף למשרד התשתיות ולה, לשם הגדרת אבני דרך ולביצוע ממשי של הפרויקט. "אם יוחלט על הקמת תחנת כוח פחמית נוספת (פרויקט D), יש לעשות כן במסגרת שטחי תחנת רוטנברג באשקלון. אתר זה הינו המיקום המועדף הן מבחינה כלכלית והן מבחינת לוחות הזמנים". כך החליט ביום ה', דירקטוריון חברת החשמל בראשות מ"מ יו"ר הדירקטוריון, משה גביש.

מליאת דירקטוריון חברת החשמל, קיימה ביום ה', דיון מחודש בחלופות הריאליות להקמת תחנתה פחמית נוספת. בדיון השתתף מנכ"ל המשרד לתשתיות לאומיות, חזי קוגלר. קוגלר הבהיר לחברי הדירקטוריון, שמשרד התשתיות רואה בתחנה D פרויקט חיוני ודחוף. לדעת הדירקטוריון, יש להמשיך בקו שהותווה על ידי שר התשתיות מאז שנת 2001, לרבות אישרורו על ידי ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים בשנת 2003.

החלטת הדירקטוריון קובעת, שכדי שהתחנה תקום בסדרי זמן סבירים, יש לסיים את התסקירים והליכי התכנון השונים במהירות, וכבר עתה לקבל החלטות בכל הקשור לסיום הליכי התכנון, להזמנות ציוד להקמה ולהפעלה, כולל האמצעים הדרושים למימון וההכרה בהשקעה מצד רשות החשמל. הדירקטוריון קרא למשרד התשתיות, שיאמר את דברו בעניין זה, כדי שההחלטות יוכלו לצאת מן הכוח אל הפועל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית

חן שרייבר |

על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. למאמר תגובה של אריאל פטל, חבר בועד המרכזי: כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון

אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.


מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.

לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.

מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.