מדד המחירים האמריקני הפתיע ושוב נותר ללא שינוי
נתון מדד המחירים לצרכן בארה"ב, אשר פורסם לפני זמן קצר, נותר בחודש נובמבר ללא שינוי וכך גם נתון הליבה (נתון המודד את רמות המחירים ללא מחירי האנרגיה והמזון אשר ידועים בתנודתיות הגבוה שבהם) אשר שוהה כעת ברמתו הנמוכה מאז יוני השנה.
מדד המחירים הפתיעה וזאת כיוון שהכלכלנים בארה"ב צפו עליה של 0.2% בנתון הכללי כמו גם בנתון הליבה ואי השינוי הוא ללא ספק תוצאה של ההאטה הכלכלית שנכרת בכלכלת ארה"ב והדבר בהחלט מוריד את רף הלחצים האינפלציונים בכלכלה החזקה בעולם ואולי אף תורם לסברה כי הפד צפוי להתחיל מהלך של הורדת ריבית.
מדד המחירים לצרכן רשם בשנה האחרונה עליה של 2% בלבד וזאת לאחר שבחודש ספטמבר רשם המדד ירידה של 0.5% ובחודש אוקטובר נותר המדד ללא שינוי. נתון הליבה של המדד רשם בשנה האחרונה עליה של 2.6% וזה עדיין גבוה מהתחום הנוח (לפי הגדרת הפד) אך בשלושת החודשים האחרונים רשם הנתון קצב עליה שנתי של 1.6% ומיתן את הקצב השנתי המדאיג שנרשם בחודש ספטמבר- 2.9%, כך שנראה שהעניינים בהחלט הולכים בכיוון הנכון בעבור הפד והכלכלה האמריקנית.
מבין הנתונים הבולטים בדו"ח ניתן למצוא את הירידה במחיר הבנזין, ירידה של 1.6% (למרות שמאז חודש נובמבר נרשמה עליה מסויימת במחירי הבנזין) ועליה של 4.8% במחיר הגז הטבעי. מחירי האנרגיה באופו כללי רשמו השנה ירידה של 3.8%. מחירי המזון ירדו ב-0.1% ומחירי השירותים הרפואיים עלו ב-0.2% כאשר מחירי התרופות לפי מרשם ירדו ב-0.7%.
נזכיר כי השבוע, בתום יומיים של התכנסות בועדת השוק הפתוח הודיע ראש הפד האמריקני, בן ברננקי, כי הריבית בארה"ב תוותר ללא שינוי ותמשיך לעמוד על שיעור של 5.25%. בהודעה שנמסרה בצירוף להחלטה על הותרת הריבית ללא שינוי לא היה כל חדש כאשר הפד המשיך להתריע מפני סכנת האינפלציה והמשמעות לגביי המדיניות המוניטארית.
עוד נמסר בהודעה, כי הכלכלה האמריקנית אכן מאטה את הקצב וזאת בעיקר עקב ההתקררות הנכרת בשוק הדירות בארה"ב (הפרשנים בארה"ב התייחסו באופן ספציפי למילה "נכרת"-substantial שכן היא לא הופיעה בהודעה שנמסרה בסוף אוקטובר).
נציין, כי ההחלטה השבוע הייתה לחלוטין בהתאם לתחזיות בשוק האמריקני. הדעה הרווחת בשוק (כפי שבאה לידי ביטוי בשוק החוזים העתידיים על רמת הריבית) היא שהריבית כיום נמצאת ברמת השיא וכי בשנת 2007 הפד צפוי לבצע שתיים או שלוש הורדות ריבית.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
