הזווית של אזולאי: לכל הפסימיים - יש פה הרבה כסף

עידן אזולאי מסביר, מה הקשר בין גרף התפתחות הגירעון התקציבי "שנופל" בחודש דצמבר, לסיבה של ראשי החברות הבורסאיות לחייך, כשהם מתסכלים אל השנה הבאה
עידן אזולאי |

נגיד שהיינו עושים סקר רחוב, בו היינו שואלים את הישראלי הממוצע את דעתו על המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל. הרי ברור לכולנו שזה לא היה מפספס את ההזדמנות, כדי לקטר ולהסביר את דעתו המלומדת על הממשלה הכושלת/מושחתת וכו'. מה לעשות, שבכל פעם שאנו מתבקשים לחוות את דעתנו על המקום בו אנו חיים, אנו מנצלים את ההזדמנות להשוות בין המקום המקולקל שלנו למקומות הנהדרים בחו"ל.

לא, השורות הבאות אינן עוסקות בניסיון נואש נוסף להנחיל קצת פטריוטיות לציבור. השורות לעיל נכתבו מפני שהשבוע פורסם הדו"ח החודשי על תקציב המדינה והגירעון, שהראה בפעם המי יודע כמה, כי דברים לא רעים בכלל מתרחשים בנקודה הקטנה שלנו - על אף הסביבה הלא פשוטה שסובבת אותנו.

ההשלכות של דו"ח הגירעון קשורות לכל אחד ואחד מאיתנו. אם אנו מוצאים שחודש לפני תום השנה נרשם בקופת המדינה עודף תקציב של 2.3 מיליארד שקל, לעומת גירעון חזוי של למעלה מ-17 מיליארד, אז ייתכן שאחד משני הדברים הבאים עומדים להתרחש: או שהממשלה הולכת לשפוך עלינו ים של כסף בחודש דצמבר. ואני לא מתכוון לכך שיעשה שימוש בכל 20 מיליארד שקל העודפים.

כל מה שצריך זה להזרים למשק, נגיד 3 מיליארד שקל לתשתיות למשל, או אפילו לבניית כיתות, או למתן מענקי השקעה. הממשלה יכולה אפילו להשתמש בכסף לשימוש של יצרני כמו הרחבה משמעותית של סל התרופות, אבל זו כנראה כבר דרישה קצת מרחיקת לכת. בקיצור, כמעט ולא משנה מה יעשו עם העודפים הללו, הרי שכמעט כל שימוש שיעשה בהם יש בכוחו להזרים עירוי כלכלי נאה.

בחינה של התפתחות הגירעון התקציבי ברמה חודשית מראה די בבירור את הגרף "שנופל" בחודש דצמבר, אשר מייצג את השימוש הגבוה יחסית בכספי תקציב בחודש האחרון של השנה - מידי שנה. ואם תבחר הממשלה לא לעשות שימוש נרחב בעודפי התקציב השנה, אלא לאגור את אלו לשנה הבאה, היא תיטיב עם המשק בכמה דרכים:

ראשית, הגרעון הצפוי בשנה הבאה יכול להיות לא כה גבוה, כמו שחששנו לאור הדרישות התקציביות שהביאה עלינו המלחמה. בנוסף, אם קופת המדינה זוכה להתעשרות בלתי צפויה, הרי שצורכי הגיוס שלה שהולכים וקטנים מידי שנה, יצטמצמו אף יותר בשנה הבאה. כך, חוזרת על עצמה המנטרה הקבועה שמושמעת כאן מזה כבר כשלוש שנים: "אנא חברים, החליפו דיסקט".

יש הרבה כסף במדינה ולכן אנו צופים, כי התהליכים הבאים ימשיכו להתרחש: המשק יצמח בשנה הבאה בשיעור הגבוה מהתחזיות ויעמוד על כ-5%. "הרעב" לאגרות חוב ממשלתיות לא יפסק. מה שיסייע לפירמות לנצל את היובש בשוק האג"ח לגיוס חוב בקלות ובתשואות נמוכות יחסית למה שגיוס בעבר. הגיוס בתשואות נמוכות והפחתת מס החברות יסייעו להגדיל את רווחיות החברות. בקיצור - יהיה שמייח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.