תנובה: בשנת 2007 נשקיע בתחום הבריאות כ-4 מיליון ש'

משתפת פעולה עם "שומרי משקל" העולמית; תשדרג אריזות מוצרי הגבינות לפי שיטת הנקודות; יוזמת "כנס בריאות" בהשתתפות אנשים מענף השיווק ובכירים מהמשק הישראלי
אפרת אדיר |

"שנת 2006 מאופיינת בהבשלה של תהליכים שנמשכו ב-3 שנים האחרונות הן בייצור, הן במערכים הלוגיסטיים ובתהליכי העבודה שהביאו את תשלובת החלב לשיאים בהיקפי המכירה וברווח", כך לדברי ליעד כהן, מנכ"ל תשלובת החלב תנובה.

לשנת 2007, מתכננת החברה חיזוק ערך הבריאות וביסוס מובילותה של תנובה בתחום בהשקעה של למעלה מ-4 מליון שקל. כהו מוסיף, כי "תנובה נתפסת בקרב הצרכנים כחברה הבריאה ביותר בשוק. תפיסה זו מעוגנת היטב בהרכב סל המוצרים מתוצרתינו ומהקרבה שלנו לטבע. השנה אנו מתכוונים לשים בראש סדר החשיבות את נושא התזונה הנכונה והבריאה שיבוא לידי ביטוי מבחינת הפיתוח והדגשים השיווקים".

לצורך כך, משתפת תנובה פעולה עם "שומרי משקל" העולמית. במסגרת השת"פ, תנובה תשדרג את אריזות כל מוצריה בשיטת הנקודות של שומרי משקל. תחילה, יסומנו כל גבינות תנובה וקוטג' תנובה ובהמשך ינוקדו עוד ממוצרי החלב של החברה. יצויין, כי טעמם, מרקמם והרכבם התזונתי של כל המוצרים המסומנים יישאר ללא שינוי.

על פי סקר רחב היקף של חברת המחקר "הגל החדש" שנערך ביוני 2006, זכתה תנובה בתואר החברה הבריאה ביותר בישראל.

עוד עולה מהסקר, כי 71% מהציבור הישראלי בודק את רכיבי המוצר לפני הקנייה כאשר אחוזי שומן והקלוריות הם הרכיבים העיקריים שנבדקים. נתון מעניין נוסף מראה שהישראלי הממוצע צורך רק כ-50% בלבד מהצריכה היומית המומלצת של סידן.

נתונים סטטיסטיים מראים, כי כ-60% מהאוכלוסייה המבוגרת (בגילאי 25-65) סובלים מעודף משקל או מהשמנה; 15% - 20% מהילדים ובני הנוער סובלים מעודף משקל; פחות מ-30% מהישראלים עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע ו-6 מכל 10 אנשים שעשו דיאטה לא הצליחו לשמור על המשקל.

לדברי חגית אדלר, מנהלת חטיבת עסקים ושיווק בתשלובת החלב: "מובילותה של תנובה כ-Healthy convenience food, מאתגרת אותנו להעביר מסרים של אכילה בריאה ומזינה, ולספק לצרכן כלים יישומיים ואפקטיביים לניהול התזונה היומיומית שלו. שיתוף הפעולה עם שומרי משקל הינו אסטרטגי ומהווה יריית פתיחה למהלך רחב כולל של תנובה בטיפול ממוקד בנושאי בריאות ותזונה בשנה הקרובה".

לילית רומם, מנכ"ל שומרי משקל: "אנו בשומרי משקל מרגישים שהחיבור לחברת מזון מובילה כתנובה הינו טבעי מאחר והיא נתפסת כמובילת תחום הבריאות בישראל".

צעד נוסף שתנובה עושה לחיזוק מובילותה ותפיסתה כחברת מזון בריאה, הוא כינוס ענף השיווק ובכירי המשק הישראלי לכנס בריאות גדול.

לכנס, שיערך באמצע ינואר, מוזמן הטרנדולוג מייקל צ'ונג, מומחה עולמי לחקר טרנדים מהמכון האמריקאי UBER TREND. בהרצאתו יעביר צ'ונג סקירה עולמית על המגמות והשינויים בתפיסת הצרכנים בכל הנוגע למזון ויידון בנושאים כמו: הכלים להצלחה במיצוב מוצרי מזון בעולם הבריאות; מה הצרכן באמת מחפש; מהן ההזדמנויות בתחום ועתיד הבריאות לאן.

מרצה אורח נוסף הוא סטיבן מארלו, סגן נשיא שומרי משקל העולמית, שידבר על האפשרויות השיווקיות והעסקיות הטמונות בשוק הדיאטה העולמי.

לצד זאת, השיקה תשלובת החלב של תנובה לאחרונה שרות אינטראקטיבי חדש הנקרא "e-בריא", המעניק לגולשים מידע מפולח הרלוונטי לאופי פעילותם וקשור לעולם התוכן של הזירה הבריאותית.

לדברי אדלר: "הניוזלטר "e-בריא", הינו למעשה כלי אינטראקטיבי בהתאמה לפרופיל אישי ליצירת קשר שבועי עם הציבור על בסיס עולם התוכן והערכים הרלוונטיים בתחום התזונה הבריאה, כשהמסר העיקרי העומד מאחוריו הוא - "תנובה עוזרת לי לאכול נכון"".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.