ח"כ ישראל חסון ידחה את הצעת החוק בעניין הטוקבקים

בדיון שהתקיים היום בכנסת יצאו רוב עורכי ומנהלי האתרים ברשת נגד הצעת החוק של חסון
שירות אייס |

ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו), ידחה את הצעת החוק שיזם בעניין הטוקבקים, וינסה ליצור גוף משותף לאתרי האינטרנט שיבנה קוד מקובל על כל האתרים לנושא - כך אמר חסון בסיכום דיון פתוח בנושא הטוקבקים ותרבות הדיון באינטרנט, שנערך היום (ד') בכנסת.

בדיון השתתפו נציגים מרוב אתרי האינטרנט הגדולים: ynet, nrg, וואלה, NFC נענע ונוספים. כצפוי, רוב עורכי ומנהלי האתרים יצאו בחריפות נגד הצעת החוק של חסון. בוטה מכולם היה יון פדר, עורך ynet, שאמר כי "נוצרה קואליציה רעה ששותפים בה כמה מעמיתיי, אנשי תקשורת מהדור הישן, חברי כנסת ועורכי דין, והקואליציה הזאת מריצה אג’נדה, שאמנם עטופה במליצות יפות, אבל בסופו של דבר תכליתה היא להגביל את חופש הביטוי של האזרחים הקטנים".

גם עורכי nrg, וואלה ונענע התבטאו בחריפות נגד הצעת החוק, וטענו כי אין להגביל את חופש הביטוי באינטרנט, וכי הגולשים הם שיוצרים את התרבות - ולמעשה את התוכן האינטרנטי. לעומת זאת, כתב המחשבים של ידיעות אחרונות, דודי גולדמן, אמר כי תרבות הדיבור באינטרנט היא ברמה מביישת, והאשים את מנהלי ועורכי האתרים בצביעות, כיוון שלדבריו לו יקבלו ממו"ל האתר טלפון ובו בקשה להוריד טוקבק מסוים שעלול לפגוע באינטרסים המסחריים של העיתון או של האתר - ימהרו להוריד אותו ללא קשר לתוכנו.

גם מספר חברי כנסת נאמו בדיון, ביניהם ח"כ יואל חסון שאמר כי האינטרנט חייב להישאר חופשי, והצעת החוק הנוכחית לא תיטיב עמו.

כאמור, בסיכום הדיון החליט חסון לנסות וליצור מועצה משותפת לכל האתרים, שתנסח מעין קוד שיהיה מקובל על כל האתרים הגדולים, שיכסה את עניין אחריות האתר והגולש לטוקבק, וכן לקביעת קווי יסוד לתרבות הדיבור באינטרנט בישראל. חסון אמר כי החליט לקחת פסק זמן של מספר שבועות ע"מ ליצור את הגוף המשותף, ואם ניסיון זה לא יצלח - ישוב לערוץ החקיקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".