והגירעון המסחרי הסתכם בנובמבר ב-400 מיליון דולר
בחודש נובמבר 2006, הסתכם יבוא הסחורות ב-3.9 מיליארד דולר, יצוא הסחורות ב-3.5 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי ב-400 מיליון דולר. באחד עשר החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-42.9 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-36.1 מיליארד דולר.
הגירעון המסחרי הגיע באחד עשר החודשים הראשונים של 2006 ל-621 מיליון דולר בממוצע לחודש, 7.5 מיליארד דולר במונחים שנתיים (7.8 מיליארד דולר ב-2005). הגירעון המסחרי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) הסתכם בינואר-נובמבר 2006 ב-1 מיליארד דולר לעומת 2.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך נתונים ארעיים על הסחורות שעברו במכס ואשר אינם כוללים את הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית. יצויין כי נתוני היצוא לחודשים יולי ואוגוסט הושפעו מלחמה בצפון הארץ. כמו כן, הנתונים אינם כוללים יבוא ויצוא שירותים (הכוללים שירותי תוכנה). נתונים על כלל יצוא ויבוא סחורות ושירותים מתפרסמים במסגרת מאזן התשלומים מדי רבע שנה.
התפתחות סחר הסחורות בחודש נובמבר 2006, הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש נובמבר 2006 נחלש הדולר של ארצות הברית ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל: ביחס לאירו ב-2.0% לעומת עלייה של 0.9% באוקטובר 2006, ביחס לפרנק השוויצרי נחלש הדולר של ארה"ב ב-1.9%, ביחס ללירה שטרלינג ב-1.8% ו ביחס לין היפני 1.1%.
יבוא הסחורות
יבוא הסחורות בחודש נובמבר 2006, הסתכם כאמור ב-3.9 מיליארד דולר. 40% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 14% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 12% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), מצביעים על עלייה של 5.3% בחישוב שנתי בספטמבר- נובמבר, בהמשך לעלייה של 14.9% יוני-אוגוסט.
יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה בחודשים אוגוסט-נובמבר ב-2.8% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 11.8% יוני-אוגוסט. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם מצביע על עליות ביבוא עץ ומוצריו (15.8% בחישוב שנתי) וביבוא בדים וחוטים (6.6%). לעומת זאת, נרשמה ירידה ביבוא ברזל ופלדה (18.9%-) וביבוא כימיקלים (4.6%-).
יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה בספטמבר–נובמבר 2006 ב-11.8% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 25.3% בחודשים יוני-אוגוסט. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-80% מיבוא מוצרי השקעה) עלה בחודשים אוגוסט-נובמבר ב-19.5% בחישוב שנתי. לעומת זאת, ירד יבוא כלי תחבורה להשקעה ב-7.0%.
סך יבוא מוצרי צריכה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-3.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 11.3% ביוני-אוגוסט.
יבוא מוצרי בני קיימה (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה) עלה באותה תקופה ב-10.9%. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) נותר ללא שינוי.
יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בינואר-נובמבר 2006 ב-7.7 מיליארד דולר, לעומת 8.3 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של 2005.
יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם באחד עשר החודשים הראשונים של השנה ב-6.8 מיליארד דולר, עלייה של 10.6% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד.
יצוא הסחורות
יצוא הסחורות הסתכם בחודש נובמבר השנה ב-3.5 מיליארד דולר. 74% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 23% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי.
יצוא הסחורות (למעט יהלומים), עלה על פי נתוני המגמה בחודשים ספטמבר-נובמבר 2006 ב-12.7% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 14.5% יוני-אוגוסט.
פירוט נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית:
יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 48% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), עלה בספטמבר-נובמבר ב-8.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 19.1% ביוני-אוגוסט. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף ציוד תקשורת, בקרה, רפואי ומדעי עלה ב-4.0%.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (25% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים, על פי נתוני המגמה, ב-3.7% בחישוב שנתי. נתוני היצוא לפי ענף מראים כי יצוא ענף מכונות וציוד עלה ב-11.8%.
יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (20% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-26.3%, בהמשך לעלייה של 40.4% ביוני-אוגוסט.
נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף כרייה, חציבה ומינרלים (5.5% בממוצע לחודש, 89.9% שנתי), ביצוא ענף גומי ופלסטיקה (17.7%) וביצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית (14.5% בחישוב שנתי).
יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (7% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בספטמבר-נובמבר ב-8.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 7.9% יוני-אוגוסט. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף טקסטיל, ביצוא ענף הלבשה ועור (13.6%).
יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-נובמבר 2006, לפי נתונים מקוריים, ב-8.6 מיליארד דולר, לעומת 9.7 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
