תנובה לבעלי מניות: אייפקס לא באה כדי ל"חלוב" אותנו
לפני כשלושה שבועות נחתם בין APAX לתנובה מזכר הבנות בעניין כניסת APAX כמשקיע לתנובה. היום פרסמה יצרנית החלב הגדולה בארץ את עיקרי עיקרי ההסכמות במכתב "ריכוך", בו היא פונה לבעלי המניות - ובראשם לרפתנים, המהווים את גרעין המתנגדים הקשה לעסיקה.
קבוצת אייפקס התחייבה לרכוש לפחות 51% מהשליטה בחברה, לפי שווי של 1.025 מיליארד דולר, אשר יומר לשקלים לפי שערו היציג של הדולר ביום ביצוע הרכישה. קבוצת אייפקס הציגה לתנובה מחויבויות כספיות למימון העסקה.
על פי ההסכם, כל אגודה מקרב חברי "תנובה", תהיה בת חורין להחליט אם לממש את חלקה בחברה, גם למעלה מ-51% ועד מלוא אחזקותיה. בתנובה הדגישו, כי במידה והוועידה תאשר את ההסכם, גם אלו מן החברים שיחליטו להישאר ב"תנובה", יחזיקו באחזקה שנקבע לה שווי ע"י משקיע חיצוני ולא באחזקה אמורפית.
באשר למחירי החלב, תנובה תחתום על הסכם משפטי מחייב שמגן על מנגנון מחירי המטרה לענף הרפת למשך 15-12 שנה ויתמוך בכל הסדרי התכנון הקיימים בענף הרפת. ההסכם יחתם טרם כניסת המשקיעים.
לתנובה הון העצמי ורווחי הון מנדל"ן שמסתכמים בכ-3 מיליארד שקל. על פי ההסכם, הון זה ישאר בתוך החברה ולא ישמש את "אייפקס" למימון עסקת הרכישה. בתנובה הסבירו כי הסכם זה התקף ל-8 שנים, נועד להגן על החוסן הכלכלי של "תנובה" למענה, למען עובדיה ולמען החברים שירצו להישאר בה.
למיעוט - חברי "תנובה" שיבחרו להמשיך להחזיק ביחידות ההשתתפות- כל עוד חלקו עולה על 25%, מוענקות זכויות ווטו בעניינים אלה: שינוי התקנון, עסקאות עם בעלי עניין של הרוכש או צדדים הקשורים לו, שינוי מהותי בתחום העיסוק של ייצור ושיווק מוצרים ויציאה מתחומי פעילות מהותיים.
לדברי החברה, זאת הפעם הראשונה בתולדות ההתיישבות שערך "תנובה" יוחס ישירות לבעלים, ויעמוד למימושם אם יחליטו על כך, וזאת הפעם הראשונה שכל אחד מהבעלים הוא בן חורין להחליט על רכושו, ירצה יפדה את כולו או חלקו, ירצה יישאר בחברה, ירצה יוכל להמתין להנפקת החברה שתתרחש קרוב לודאי בעוד מספר שנים ואז לממש או להמתין לפי החלטתו שלו.
בתנובה הוסיפו, ההסכם מבטיח באופן משפטי את המשך קיומם של הסדרי משק החלב הקיימים ב"תנובה" ותמיכת "תנובה" בהסדרים הקיימים בענף החלב כמו שמירה על מנגנון מחירי המטרה, טיפול בעודפים, תמיכה בתכנון וכו'. בתנובה מדגישים, שכיום החברה אכן מכבדת את המנגנון המוסכם של מחירי המטרה אך אין לה כל מחויבות להמשיך ולכבדו לטווח ארוך. כך שבאופן פרדוקסאלי, דווקא הכנסת המשקיע מבטיחה, לטווח ארוך, את קיום ההסכמות הקיימות ביחס למנגנון מחיר המטרה.
לדברי החברה, האיומים המושמעים כאילו כניסת משקיע תחריב את ענף החלב הינם משוללים כל יסוד, שכן מלבד ההסכם המשפטי המוזכר לעיל שהמשקיע יתחייב עליו, גם האינטרס הקיומי של "תנובה" כחברה כלכלית מותנה באספקת מוצרים טריים מקומיים. רוב מוצרי "תנובה" בנויים על אספקה טרייה של חלב גולמי ועופות טריים, והמוצרים שיש להם ערך מדף ארוך כמו גבינות צהובות, יהיו חשופים לתחרות מחו"ל רק אם הממשלה תבטל את סעיפי ההגנה על היצור המקומי. ל"תנובה" יש אינטרס עסקי בהמשך קיומם של ההסדרים בענף החלב.
בחברה מדגישים, כי התכנון בענף הרפת, המהווה אבן יסוד לכל משק החלב, בנוי על מדיניות הממשלה. על התנועות, היצרנים והמחלבות יהיה לדאוג ביחד להמשך מדיניות זו.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
