שמיל לוי: חברות אינטרנט טובות לא צריכות הון סיכון

חברות אינטרנט מצליחות הופכות את קרנות ההון סיכון לכמעט מיותרות. כך עולה מדברים שאמר היום השותף בקרן הון הסיכון סקויה ישראל, שמיל לוי באחד הדיונים בוועידת ישראל לעסקים שנערך היום. אחד הלקחים מהעניינים ביותר של השותף בסקויה (ומנהל אותה לצד בני הניגאל וחיים סדגר), אשר השקיעה ב-YouTube - סיפור הסינדרלה התורן בתחום ההייטק, הוא כי אתרים טובים נמכרים כמעט ללא התערבות שחקני שוק ההון - בשל העובדה שהם מתפשטים ותוספים כוח לבדם, על גבי ה-Web עצמה.

הדיון קיבל את הכותרת, "עתיד ה-Web 2.0" הכל כך אהובה על כמה מעורכים בתחום הכלכלי בשנה האחרונה, אולם האמת שיצאה משם היא בעיקר סדרה של אמירות של בכירים בענפי המדיה המקוונת, לפיהן, כולם מעצם מחכים לחיבור האמיתי של הפלטפורמות, כדי למכור לכם תוכן ופרסום, הרבה יותר מהם מחכים בצפייה לתוכן שאתם - הגולשים, מייצרים.

Web 2.0 או לא Web 2.0 ברור לכל השחקנים שייצגו כמה מהגופים הבולטים בתחום בשנה האחרונה, כי עיקר השינוי - קפיצת הדרך הבאה, אם תרצו, בו יבוא מהרגע בו נוכל לגלוש באינטרנט בכל מקום, במחיר סביר ועל מכשירים בעולים מחירים סבירים.

העיתונאי לשעבר קובי מרנקו, העומד היום בראש חברת לוגיה, שמוכרת תכנים לחברות סלולריות ובעיקר לסלקום, הניח בדיון, כי הקפיצה הגדולה הצפויה לאינטרנט ולכוחה תבוא מכיוון הסלולר ולא מהמחשב הנייח. מרנקו מסמן תקופה של שנתיים קדימה, עד לרגע בו כל ישראלי כמעט יוכל לגלוש באינטרנט עם מכשיר הסלולר שלו - כי מכשיר סלולרי, אתם יודעים, כבר יש לכולנו. אבל ממש לכולנו.

כנשאל לוי, כיצד הוא מצדיק השקעה כיום בחברות אינטרנט, למרות הדברים בהם פתחנו כאן, לוי מצטרף לאופטימיים ומסביר, כי הוא חושב כמו הקיצוניים ביותר כי בארה"ב יחתוך לעצמו הפרסום באינטרנט 10% מעוגת הפרסום הכללית - ובקלות. האומנם? פרסום - לא תוכן למכירה? אז איפה היא ה-Web 2.0 בה התוכן הוא המלך. כנראה שגם לוי הבין, כי למכור תוכן יהיה הרבה יותר קשה בטווח הנראה לעין. קשה, ובעיקר פחות כדאי מפרסום - כן, סתם פרסום ברשת האינטרנט שאת כוחו עדיין לא מבינים רבים כל כך בעולם העסקים.

*מאת: שי פאוזנר