לין: להקים גוף מקביל למכון היצוא שייצא שרותים

13% מסך כל התמ"ג הישראלי הינם יצוא שירותים וכ-29% מסך היצוא הישראלי היום הוא יצוא שירותים. לין: "אין אנו זקוקים לתוכנית כלכלית חדשה. אנו זקוקים לשיתוף פעולה חיובי בין המגזר העסקי, ארגוני העובדים והממשלה"
שי פאוזנר |

"יש להקים גוף ממלכתי בשיתוף המגזר העסקי והמדינה שיתמחה ביצוא שירותים". כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, בועידת ישראל לעסקים.

לין, אשר דיבר במושב "אנחנו נשארים על המפה?" שדן כיצד ישראל משתלבת בתחרות הגלובאלית והשפעתה על עיצוב המדיניות הכלכלית, ציין כי למען המשך שגשוגה של הכלכלה הישראלית, חיוני שיחול שינוי מעמיק במדיניות הכלכלית ובהבנת חשיבותו של מגזר המסחר והשירותים להמשך צמיחתו של המשק ולהגדלת היצוא הישראלי. היום 13% מסך כל התמ"ג הישראלי הינם יצוא שירותים וכ-29% מסך היצוא הישראלי היום הוא יצוא שירותים.

מכון המחקר השוויצרי IMD דרג בשנת 2006 את ישראל מבחינת יצוא שירותים כאחוז מהתמ"ג במקום ה-14, מבין 61 מדינות מובילות בעולם שנבדקו בסקר.

"אין אנו זקוקים לתוכנית כלכלית חדשה. אנו זקוקים לשיתוף פעולה חיובי בין המגזר העסקי, ארגוני העובדים והממשלה, בהשגת יעדים ספציפיים שחשובים מאד לכלכלה ולחברה, כמו צמצום גודלו של המגזר הציבורי שלא באמצעות פיטורים", אמר לין.

עם זאת, לין ציין כי שיתוף פעולה בין כל הגורמים אינו מספיק, אם אין ראיה נכונה של הכלכלה והבנת כיווני התפתחותה. "על מקבלי ההחלטות במשק לשנות את חשיבתם הכלכלית ולהכיר בחשיבותו ובתרומתו של מגזר השירותים כמנוע הצמיחה של התוצר ושל התעסוקה במשק. הצעד הראשון של הכרה זו חייב להיות ביטול כל האפליות הסקטוריאליות".

לדבריו, מגזר המסחר והשירותים הוא זה שיוצר את עיקר מקומות העבודה. "הסיבה לכך שבשנת 2006 הגיעה ישראל לראשונה להישג ההיסטורי של עודף היצוא על היבוא, מקורה בגידול הנמשך ביצוא השירותים כמו שירותים מקצועיים דוגמת בנקאות, ביטוח, ספנות, תוכנה ועוד. עובדה חשובה אשר משום מה נעלמה מעיניהם של מקבלי ההחלטות במשק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.