התאחדות הקבלנים נגד הבימה בעליון

לא ייתכן שרק 2 קבלנים במדינה יהיו "מסוגלים" לשפץ את מבנה תיאטרון הבימה. דורשת ביטול מיידי של המכרז בשל תנאי סף "דרקוני" להון עצמי של 40 מיליון שקל
ליאור גוטליב |

התאחדות הקבלנים והבונים, באמצעות ב"כ עו"ד נתן לרר, הגישה בסוף השבוע עתירה מנהלית לבית המשפט העליון ובו היא מבקשת לבטל את המכרז שפרסמה חברת בנין "הבימה" לשיפוץ מבנה תיאטרון הבימה.

התאחדות הקבלנים טוענת כי התנאי המוקדם במכרז הדורש הון עצמי מינימלי של לפחות 40 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים האחרונות הינו תנאי "דרקוני" בלתי סביר, שאינו מאפשר לרוב רובן של חברות הביצוע הפועלות בישראל לגשת למכרז למרות שהן מבצעות פרויקטים בסדרי גודל מהגדולים והמורכבים במדינה.

נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, ציין כי התאחדות הקבלנים תלחם בגופים ציבוריים וממשלתיים המפרסמים מכרזים עם תנאי סף שאינם סבירים לחלוטין ופוגעים באופן חמור כל כך ביכולתן של חברות קבלניות ראויות מלהתמודד במכרז. "לא ייתכן כי גם פרויקט של שיפוץ מבנה יהפוך לנחלתם של קבלנים גדולים בלבד, מטרתי לאפשר ליותר חברות לפעול בשוק הקבלנות החוזית".

אומר בובליל ומוסיף כי, יועץ כלכלי חיצוני בדק את סבירות תנאי הסף ומצא כי מבין נתוני 26 חברות קבלניות ציבוריות מהמובילות בענף רק 2 חברות עומדות בתנאי הסף, אם תבחרנה כלל להשתתף במכרז. בובליל מוסיף כי צמצום מספר המשתתפים במכרז באופן כזה מסכל כל תחרות אמיתית ומונע גם את קבלת ההצעה הכלכלית הטובה ביותר.

עוד טרם הפנייה לערכאות ניסתה ההתאחדות לפעול לשינוי תנאי הסף. מהעתירה עולה כי בוצעה חלופת מכתבים ואף קוימו שתי פגישות עם נציגי חברת בניין הבימה והועברו אליה עבודות כלכליות המוכיחות את חוסר הסבירות של תנאי הסף, אך נציגי החברה בחרו לדחות את טענות ההתאחדות יום לפני פתיחת המעטפות, ולכן הוגשה העתירה.

במקביל, על אף דחיית הטענות של ההתאחדות פרסמה החברה גרסת מכרז ובה תנאי סף "מרוככים" שהיו מאפשרים, אולי, ליותר חברות לגשת למכרז, אולם הגרסה "המרוככת" לא פורסמה בפומבי אלא נמסרה רק לחברות שבחרו להשתתף בסיור הקבלנים. זוהי לטענת ההתאחדות עילה נוספת לביטול המכרז. שכן חברות נוספות לא הגיעו מלכתחילה לסיור הקבלנים בשל אי עמידתם בתנאי הסף.

טענה נוספת של הקבלנים נוגעת לסעיף בחוזה המאפשר לחברה לפצל את המכרז בין מספר חברות בדיעבד, לאחר הזכייה. הקבלנים טוענים בעתירה כי לא ברור מדוע החברה קובעת תנאי סף כל כך גבוהים אם בכוונתה לפצל את הזכייה .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.