שוקי המטבעות: צפי למהלך חד בליש"ט-ין בימים הקרובים
אפתח ברקע טכני ופונדמנטאלי להתפתחויות האחרונות מסוף השבוע. ב-23.11 פרץ היורו-דולר את גבול הדשדוש העליון שהחזיק מעמד החל מחודש מאי השנה. עומק הדשדוש עמד על 400 פיפסים, בין רמת ה-1.25-1.29 ולכן, יעד המחירים המינימאלי עמד על 1.33. כאמור, הגדיל היורו לעשות בחוזקו ועוצמתו והצליח להעפיל עד רמת ה-1.3370.
מכאן ניתן היה להסיק שהסבירות, כי תיקון טכני יצא לדרך עלתה, ולכן עוד בשבוע שעבר התרענו שבמידה ורמת ה-1.3280 תיפרץ מטה פריצה אמיתית בעקבות טריגר פונדמנטאלי בדמות נתון התעסוקה (payrolls), או החלטות הריבית ישנו סיכוי לתיקון לו חיכו הרבה מאוד סוחרים. במיוחד, כל אלה שפספסו את הפריצה ורק חיכו לראות רמות רמות נמוכות השוק על מנת להסתער ולקנות יורו.
כאמור ביום שישי זה קרה. מספר המועסקים שהתפרסם עמד על 132 אלף והיה טוב מהצפי אולם עדכון רטרואקטיבי שהגיע באותה עת לגבי הנתון של החודש שעבר מ-92 אלף מועסקים חדשים ל-72 אלף הרס לסוחרים הפרו-אירופאים את החגיגה. בנוסף לכך, הודיע שר האוצר האמריקאי הנרי פולסון בנאומו, כי נתוני התעסוקה הם "חדשות טובות".
אותם סוחרים שחיכו לטריגר - יריית הפתיחה שתיתן את האות לתחילת הירידות, לא יכלו לקבל משהו טוב מזה. השוק הגיב בעצבנות רבה, כאשר גל של מכירות שטף את המטבעות האירופאים והאחרונים צללו כבז העט על טרפו. דוגמא ליורו-דולר שצנח מרמת ה-1.3360 לרמת ה-1.3190, כאשר לבסוף התייצב הזוג ברמת ה-1.32.
ממבט על הגרף ניתן להסיק שבמידה והירידה תמשיך, צפויה היא לתקן בין 30%-60% מהמהלך הקודם, ולכן יעד המחירים עומד על 1.30-1.31, שהם בין 100-200 פיפסים משער הסגירה של יום שישי.
כאן המקום להזכיר שהמגמה הכללית בשוק עודנה מגמת עליה. וסביר שהתיקון הקרוב יהיה קצר וייבלם כבר בחלקו השני של השבוע, או בשבוע הבא לאחר שימצה את מהלכו. לאחר מכן צפויים אנו לראות שיאים חדשים.
מבחינת מטבעות "חמים" למסחר השבוע נוכל למצוא את הקרוסים עליהם כתבנו בשבוע בעבר. חלק מהם ובמיוחד השטרלינג-יין שזה עתה סיים תיקון של 50% ממהלכו הקודם הוכיח עוצמה בשוק כאשר הצליחו לטפס בכ-0.55% ביום שישי לרמת ה-227.50.
נראה שהצמד בשל למהלך חד בימים הקרובים ואולי אף ניסיון לתקוף את השיא הקודם ברמת 229.04. אם ניסיון זה יצלח, צפויים אנו לראות רמות גבוהות הרבה יותר 230 וצפונה. מבחינה פונדמנטאלית קיבל הצמד רוח גבית בעקבות חדשות שנפוצו בשוק ביום שישי באשר לתוכנית העלאת הריבית ביפן. מתברר שהבנק היפני החליט לדחות את העלאת הריבית לרבע הראשון של 2007. אם ניקח בחשבון שהסוחרים קנו לאחרונה את המטבע היפני בשל הערכה שהריבית תעלה בקרוב, אזי החדשות האחרונות מצננות את התלהבותם להחזיק במטבע.
כבר ביום שישי ראינו את האפקט בשוק, כאשר סוחרים רבים פשוט "זרקו" יין וקנו דולר, דבר שהוביל להתחזקות הקרוסים.
למי שפספס את ההסבר בכתבה הקודמת אחזור ואומר שקרוס השטרלינג-יין יעלה או ירד ביום מסחר ובסך הכל, שכלול המסחר בשטרלינג דולר ובדולר יין. לדוגמא: ביום שישי התחזק הדולר יין בכ-0.96% ולעומת זאת, נחלש השטרלינג יין בכ-0.41%.
כלומר: 0.41-0.96=0.55 [סה"כ התחזקות הקרוס].
והנה כמה נקודות בנושא הקרוסים שכדאי לחדד בעקבות תגובות ושאלות שהועלו על ידי קוראים לכתבה שפורסמה בשבוע עבר.
1. הקרוס הינו צמד מטבעות בפני עצמו, בדיוק כמו כל צמד אחר, כאשר סימולו הוא GBP/JPY. על מנת להחזיק בו אין צורך לקנות שטרלינג דולר ובמקביל למכור דולר יין.
2. ניתן לבצע מסחר בקרוסים בכל חדר עסקאות מט"ח.
3. אין עלויות מיוחדות מעבר לספרד (המרווח) הנהוג בשוק בין מחיר הקניה והמכירה.
4. את הריבית מקבלים על ידי עדכון מחיר הקניה כל יומיים (גלגול העסקה).
*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.
מטוס אתיחאד (אתיחאד)טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן
אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים.
השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.
מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול
טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.
גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.
- כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
- טסים לחגים? המדינות שכדאי לכם להמנע מהן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.
הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם
בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.
המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.
הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.
הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.
