ניתוח טכני: על דרכים לנצל פערי המחירים לסוגיהם
ניתוח גרף העמודות לא יהיה שלם ללא התייחסות לנושא פערי המחירים (Price gaps). פער המחירים או ה-Gap, כפי שמכנים אותו הטכנאים, מייצג טווח מחירים מסוים על הגרף שלא נערך בו מסחר. לא התקיים בו מפגש בין קונים לבין מוכרים. אם תעיף מבט חטוף על גרף העמודות, תגלה בוודאי שחלקן של העמודות חופפות האחת לרעותה או מכסות האחת על השנייה, כך שחלק מיום מסחר נתון מערך הטווח מחירים מקביל ליום המסחר הקודם. בין חלק אחר של העמודות ישנם רווחים. העמודות אינן חופפות או מקבילות אלא מצויות בטריטוריות מחירים שונות לחלוטין. אותם רווחים בין העמודות יהיו הנושא המרכזי של הכתבות הבאות.
כיצד נוצרים פערי מחירים
פער מחירים במגמת עלייה נוצר כאשר השער הנמוך שנקבע בשוק ביום מסחר נתון, גבוה מן השער הגבוה אותו השיג השוק ביום מסחר קודם.
נתאר מצב בו מצוי השוק במגמת עלייה. ביום המסחר הראשון נקבע השער הגבוה במדד ברמה של 103 נקודות. יום המסחר שלמחרת, נפתח בביקושים והמוכר הראשון מוכן להיפרד לשלום ממרכולתו בשער של 105. כלומר, בין הרמות של 103 - 105 לא נערך מסחר על בסיס היעדר מוכרים. גרף העמודות היומי המצורף ממחיש זאת היטב.
כאשר השוק משייט מטה, השער הגבוה של השוק ביום מסחר נתון, יהיה נמוך מן השער הנמוך ביום המסחר הקודם. כלומר, כאשר מתבוננים בגרף עמודות, נגלה לעיננו חלל הנפער בין שתי עמודות המבטאות כל אחת יום מסחר שונה.
לגבי פערי מחירים הנוצרים על גרף עמודות שבועי, בו כל עמודה בודדת, מביאה לידי ביטוי שבוע מסחר אחד, הרי שצריך להתקיים התנאי, בו השער הנמוך ביותר של שבוע מסחר נתון, חייב להיות גבוה יותר מן השער הגבוה ביותר שנרשם בשבוע המסחר הקודם. ההפך עבור מגמת ירידה. השער הגבוה ביותר שנרשם בשבוע מסחר נתון, חייב להיות נמוך יותר מן השער הנמוך שנרשם בשבוע המסחר הקודם. ודרך אגב, איתותים המתקבלים מגרף עמודות שבועי משמעותיים ומהותיים יותר מאלה המתקבלים מן הגרף היומי.
אודות האמונות הטפלות
משחר הזמן של הטכניקה, משכו פערי המחירים תשומת לב רבה וניסיונות חוזרים ונשנים נעשו כדי לייחס משמעות או כדי ללמוד על היווצרותם של פערי המסחר. בדרך כלל נעשות טעויות בסיסיות במתן חשיבות מסוימת לפער מחירים זה או אחר, שכן סביב אלה קיימים חוקים או פרשנויות רבות שלעיתים קרובות סותרות האחת את רעותה. חלק מייחסים לפערים כוחות מיסטיים וחלק אחר פשוט אינו מבין את תהליך היווצרותם ואינו מבחין מתי הם אכן עובדים ומתי לא.
כדי להבין ולדעת מתי יש לייחס חשיבות לפערי מחירים יש לאבחן בין מספר סוגים, בין אופן ההתהוות וזמן ההתהוות במהלך מגמה. אמונות טפלות ואמירות סתמיות, נרקמו במהלך הזמן סביב אותם פערים. ברוב המקרים, הקשר בינן לבין התנהגות השוק הוא מקרי ומבטא יותר רצונות ותקוות מאשר אובייקטיביות. הדעה הרווחת גורסת כי כל פער מחירים חייב להסגר, דבר שאיננו נכון כלל ועיקר. דעה אחרת אומרת כי פער מחירים שלא נסגר תוך שלושה ימים, ייסגר תוך שלושה שבועות, ואם לא תוך שלושה שבועות, אזי תוך שלושה חודשים. שטויות במיץ. את פערי המחירים יש לאבחן ולפרש בהקשר הרחב יותר שלהם ולא כאשר הם עומדים בפני עצמם.
כיצד נסגר פער מחירים
נצא מנקודת הנחה ששוק פותח בבוקר בהיר אחד במדד 160 ומתקדם בניחותא במשך היום עד לשער גבוה של 165. ביום המחרת, מפאת ביקושים גדולים, השער הנמוך של אותו יום מסחר, נקבע ברמת 166 הנקודות. פער מחירים של נקודה אחת. באותו יום. המשיך השוק לטפס מעלה, והגיע לשיא יומי של 168.
למחרת, החלו להופיע מוכרים והשוק החל לרדת חזרה כלפי מטה כאשר במהלך היום נסוג השוק מתחת לרמה של 164 נקודות. הפער שנפתח כלפי מעלה בין 164 - 165, נסגר. אם כך, פער מחירים יחשב כסגור או כמכוסה, אם תנועת מחירים בכיוון הנגדי לכיוון פתיחת הפער פולשת לטריטוריה אותה מתווה הפער. פער המחירים אינו חייב להסגר תוך זמן קצר, בהחלט לא. סביר להניח שביום עתידי כל שהוא, הוא אכן ייסגר אך יעד זמן מוגדר אינו קיים. מעבר לכך, סגירה של פער אינה עניין הרה גורל. תלוי כיצד היא משתלבת בהקשר הרחב יותר של השוק.
חשוב יותר לדעת באיזה חלק של המגמה נפער הפער האם במגמה המינורית, האם במגמת הביניים או אולי במגמה הראשית. אם פער במגמה המינורית, לא נסגר בתיקון השייך לאותה מגמה, סביר להניח שייסגר בתיקון השייך למגמת הביניים ואם לא כן, הרי שייסגר על ידי המגמה הראשית. יתכן שתהליך זה יארך שנים. אפשר להביט על הנושא מזווית קצת שונה. ההסתברות לראות פער מחירים נסגר, שווה להסתברות לראות את השוק חוזר לתוך טווח מחירים בו דשדש תקופה, או לקו תמיכה או התנגדות מסוימים, כך שחבל לבנות יותר מדי על סגירת פערי מחירים כיעדי מחירים אליהם אמור להגיע השוק בתקופה נתונה.
בכתבה הבאה, אסקור את סוגי הפערים הקיימים ואת אופן השימוש בהם.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
כסף גדול בגיל צעיר
תחשבו על חייל בסדיר שחסך 20-30 אלף שקל ולרוב אפילו יותר והוא נכנס לקבע-מילואים. מקבל שכר של 10-12 נטו, ואחרי חצי שנה יש לו כבר 80-100 אלף שקל. אין לו הוצאות גדולות, חוץ מבילויים כשהוא מגיע הביתה. זה זמן לחסוך.
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
