הזווית של אזולאי: הפעם על חברות רווחיות ושכר תקוע
ניתוח השוק המקומי בשנה הקרבה לסיומה קל וברור (כמו כל ניתוח בדיעבד). השוק הניב תשואות נאות בעיקר הודות לעובדה כי על אף המלחמה, לא הרימה האינפלציה את ראשה. בנוסף ניהלה הממשלה את מדיניותה הכלכלית כיאות, למרות הכול, בעזרתם האדיבה של פקידי האוצר, הריבית הנומינלית ירדה והמשק המשיך לצמוח בשיעור נאה.
מבט לעבר 2007 מעלה, כי המשק ימשיך להתאפיין במרבית הפרמטרים הללו, ויתגאה במספר משתנים חיוביים נוספים. עם זאת, ישנם מספר פרטים שנדחקו עד עתה לשוליים ומוטב שיבחנו בתשומת לב ראויה כדי שלא נופתע ב-2007.
הנתון המפתיע ביותר ב-2006 הוא שיעור האינפלציה הנמוכה. נזכיר שעד לפני זמן לא רב הובע החשש שיעד האינפלציה ייפרץ השנה, מה ששימש כתירוץ להעלאות הריבית. שיעורה הנמוך של האינפלציה מפתיע עוד יותר לנוכח נתוני הצריכה הגבוהים שמתבטאים הן בדוחותיהן של הקמעונאיות הגדולות והן לנוכח נתוני הצריכה השונים שרושמים שיאים חדשים מידי רבעון. אם כולם צורכים, כיצד יתכן שהאינפלציה כה נמוכה?
בחינה של שני נתונים עשויה לתת את התשובה לכך.
הראשון הוא התפתחות השכר הריאלי למשרת שכיר בשמונה השנים האחרונות. אם נתעלם מהקפיצה החדה שהייתה בשנת 2000 שנגרמה בשל בועת ההייטק, הרי שבחמש השנים האחרונות השכר הריאלי הממוצע במשק, הן במגזר הפרטי, והן בציבורי (תוך תנודתיות גבוהה יחסית) נותר סטטי לחלוטין. במילים אחרות, השיפור במגזר העסקי בעיקר בשנתיים האחרות, תורגם בעיקר לעלייה ברווחי החברות ולא לעלייה ריאלית בשכר העובדים.
במקביל, הייצור התעשייתי בשש השנים האחרונות רשם עלייה נאה. אוסיף עוד שלא במפתיע מרבית הגידול בייצור התעשייתי בישראל בשנים האחרונות נבעה מהצמיחה המחודשת של תעשיית ההיי טק.
שאר הענפים רשמו עלייה מינורית ביחס לצמיחתם, אם בכלל.
את התופעה, לפיה משק מייצר יותר, בעוד העובדים מרוויחים את אותו השכר, ניתן לכנות כגידול בפריון העבודה. המשמעות היא שהמגזר העסקי התייעל מאוד, מוכר יותר, מרוויח יותר מבלי להעלות מחירים. העובדה האחרונה מפתיעה, לנוכח מחירי האנרגיה והסחורות שהאמירו בצורה ניכרת בשנים האחרונות.
מה שנכתב כאן אינו אומר שהתייעלות המגזר העסקי תיפסק, באותו רגע בו נבחין שהשכר הריאלי יעלה גם הוא. נהפוך הוא, עליית השכר הממוצע היא תנאי הכרחי להמשך ביסוס הצמיחה במשק, שלא לדבר על ההשלכות החברתיות שיש לה. עליית השכר היא איננה נתון שעומד בפני עצמו, כי אם אחד מיני מכלול נתונים רבים אחרים. מאחר, וכאמור הרקע הכלכלי של 2007 צפוי להיות דומה לזה שהיה ב-2006, הרי שמשקלו של פריון העבודה בקביעת מצבנו הכלכלי עשוי להיות משמעותי בתמונה הכלכלית שתצטייר במשק המקומי בשנה הבאה.
*מאת: עידן אזולאי - בית ההשקעות אפסילון.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
