הזווית של אזולאי: הפעם על חברות רווחיות ושכר תקוע
ניתוח השוק המקומי בשנה הקרבה לסיומה קל וברור (כמו כל ניתוח בדיעבד). השוק הניב תשואות נאות בעיקר הודות לעובדה כי על אף המלחמה, לא הרימה האינפלציה את ראשה. בנוסף ניהלה הממשלה את מדיניותה הכלכלית כיאות, למרות הכול, בעזרתם האדיבה של פקידי האוצר, הריבית הנומינלית ירדה והמשק המשיך לצמוח בשיעור נאה.
מבט לעבר 2007 מעלה, כי המשק ימשיך להתאפיין במרבית הפרמטרים הללו, ויתגאה במספר משתנים חיוביים נוספים. עם זאת, ישנם מספר פרטים שנדחקו עד עתה לשוליים ומוטב שיבחנו בתשומת לב ראויה כדי שלא נופתע ב-2007.
הנתון המפתיע ביותר ב-2006 הוא שיעור האינפלציה הנמוכה. נזכיר שעד לפני זמן לא רב הובע החשש שיעד האינפלציה ייפרץ השנה, מה ששימש כתירוץ להעלאות הריבית. שיעורה הנמוך של האינפלציה מפתיע עוד יותר לנוכח נתוני הצריכה הגבוהים שמתבטאים הן בדוחותיהן של הקמעונאיות הגדולות והן לנוכח נתוני הצריכה השונים שרושמים שיאים חדשים מידי רבעון. אם כולם צורכים, כיצד יתכן שהאינפלציה כה נמוכה?
בחינה של שני נתונים עשויה לתת את התשובה לכך.
הראשון הוא התפתחות השכר הריאלי למשרת שכיר בשמונה השנים האחרונות. אם נתעלם מהקפיצה החדה שהייתה בשנת 2000 שנגרמה בשל בועת ההייטק, הרי שבחמש השנים האחרונות השכר הריאלי הממוצע במשק, הן במגזר הפרטי, והן בציבורי (תוך תנודתיות גבוהה יחסית) נותר סטטי לחלוטין. במילים אחרות, השיפור במגזר העסקי בעיקר בשנתיים האחרות, תורגם בעיקר לעלייה ברווחי החברות ולא לעלייה ריאלית בשכר העובדים.
במקביל, הייצור התעשייתי בשש השנים האחרונות רשם עלייה נאה. אוסיף עוד שלא במפתיע מרבית הגידול בייצור התעשייתי בישראל בשנים האחרונות נבעה מהצמיחה המחודשת של תעשיית ההיי טק.
שאר הענפים רשמו עלייה מינורית ביחס לצמיחתם, אם בכלל.
את התופעה, לפיה משק מייצר יותר, בעוד העובדים מרוויחים את אותו השכר, ניתן לכנות כגידול בפריון העבודה. המשמעות היא שהמגזר העסקי התייעל מאוד, מוכר יותר, מרוויח יותר מבלי להעלות מחירים. העובדה האחרונה מפתיעה, לנוכח מחירי האנרגיה והסחורות שהאמירו בצורה ניכרת בשנים האחרונות.
מה שנכתב כאן אינו אומר שהתייעלות המגזר העסקי תיפסק, באותו רגע בו נבחין שהשכר הריאלי יעלה גם הוא. נהפוך הוא, עליית השכר הממוצע היא תנאי הכרחי להמשך ביסוס הצמיחה במשק, שלא לדבר על ההשלכות החברתיות שיש לה. עליית השכר היא איננה נתון שעומד בפני עצמו, כי אם אחד מיני מכלול נתונים רבים אחרים. מאחר, וכאמור הרקע הכלכלי של 2007 צפוי להיות דומה לזה שהיה ב-2006, הרי שמשקלו של פריון העבודה בקביעת מצבנו הכלכלי עשוי להיות משמעותי בתמונה הכלכלית שתצטייר במשק המקומי בשנה הבאה.
*מאת: עידן אזולאי - בית ההשקעות אפסילון.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.