"אחד החטופים נפצע אנוש - השני קשה"
"אחד החיילים החטופים נפגע קשה והשני אנוש, וקיים חשש לחייו אם לא הובהל לטיפול רפואי דחוף תוך שעה" – כך דיווח הערב ערוץ 2, לאחר שהצנזורה, שאסרה לפרסם זאת במשך כחודשיים, אישרה זאת הערב. בעבר דווח כי בדוח, שחובר בצה"ל בנוגע לאירוע חטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב והוגש לראש הממשלה, עלה חשש בנוגע לחייהם, אך גורם ביטחוני אמר הערב ל-nrg מעריב כי הנחת העבודה שעולה ממנו היא כי חיילים עדיין בחיים.
הימים האחרונים היו סוערים במטה המשפחות, לאחר שראש הממשלה השמיע כמה התבטאויות לא עקביות בנוגע למצבם של החטופים. בסוף השבוע פורסם במעריב כי אולמרט הצהיר במהלך פגישה עם שגרירי האיחוד האירופי בישראל כי שחרור האסירים יבוא רק אם חיזבאללה יביא הוכחה ממשית לגבי מצבם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב. "אנחנו לא מתכוונים לתת לחיזבאללה מה שהם רוצים תמורת ארונות מתים", הוא אמר. "אני לא מתכוון לעשות עם חיזבאללה שום עסקה עד שלא אקבל הוכחה שהחיילים חיים".
ביום שני עורר ראש הממשלה את זעמם של משפחות החטופים לאחר שהשמיע התבטאות מעוררת מחלוקת, במהלך פגישה עם עם תלמידי תיכון מבית הספר "עמל" בנהריה. אחד התלמידים שאל את אולמרט מדוע הופסקה המלחמה, למרות שמטרותיה לא הושגו והחטופים לא הושבו הביתה, ותשובתו של ראש הממשלה הייתה: "מה היינו צריכים לעשות? לגרום לעשרות משפחות שכולות נוספות כדי להקדים את שובם של שני אנשים, שאם הם חיים, ואני מקווה שהם חיים, אז מבחינתם זה לשבת עוד קצת בשבי או פחות קצת".
ההתבטאות של אולמרט "זכתה" לתגובות קשות במטה החטופים. "אנחנו דורשים לדבר פחות בעניין החטופים, ולעשות הרבה יותר כדי להביא אותם הביתה", נמסר מהמטה. "אנחנו מצפים מראש הממשלה להביא לנו אות חיים מהבנים, ולהביא לשחרורם המיידי מלבנון. עברו כבר כמעט חמישה חודשים מאז הם נחטפו, ואנחנו מצפים מראש הממשלה לעשות הרבה יותר ולדבר פחות".
עוד התייחס אולמרט לשיקול של חיי החיילים שהיו ממשיכים להילחם בקרבות הקשים מול חיזבאללה. "ב-14 באוגוסט, התאריך בו עמדה להתקבל החלטה על הפסקת האש, ידענו שהחטופים לא שוחררו במסגרת החלטה 1701 של האו"ם", ענה אולמרט בתשובתו לתלמיד. "היינו יכולים להמשיך ולהלחם כדי לנסות ולהקדים את שחרורם,
ולספוג עוד עשרות הרוגים ומשפחות שכולות ולא בטוח שהיינו מצליחים".
בנוסף אמר אמר ראש הממשלה כי "אם הם חיים, ואני מקווה שהם בחיים, אנחנו נשלם את מה שצריך בשביל להחזיר אותם", הצהיר אולמרט . "מדינת ישראל נערכת לכל מצב שאיתו תצטרך להתמודד, בכל גזרה".
הבוקר סייר שר הביטחון, עמיר פרץ, בגליל המערבי וניצל את ההזדמנות כדי להתייחס להצהרותיו מעוררות המחלוקת של אולמרט בנוגע לחיילים החטופים בלבנון. "אני מציע לדבר פחות ולעשות יותר", אמר פרץ. "צריך לפעול בחיסיון המקסימלי כדי לנהל את ההידברות בצורה חכמה. תפקידנו להחזיר את החטופים הביתה. זה ערך עליון מבחינת מערכת הביטחון, צה"ל ומדינת ישראל בכלל. לא נחסוך בשום מאמץ על מנת להחזיר את החטופים הביתה. זאת חובתנו וכך נפעל".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
