שוקי המטבעות: שבוע המתנה על הגדר עשוי להסתיים אחרת

רובי סלם מעריך כי השקט בו מדשדשים הליש"ט והיורו מול הדולר השבוע, עלול להטעות. הכל תלוי בהחלטות הריבית באירופה ונתוני התעסוקה בארה"ב
רובי סלם |

אין ספק ששוק המט"ח מעורר התפעלות בתקופה האחרונה. סוחרים רבים נוטים לתאר את קצב שינוי המחירים בתיאורים המגיעים ישירות מעולם התעופה והפירוטכניקה. אחרים משתמשים במטאפורות משדה הקרב. כל אחד ועולם הדימויים שלו. חשוב להבין ששווקים פיננסים נוטים לנוע במקביל כמו עדר כבשים. זאת, מכיוון שהתנאים הפונדמנטליים המשפיעים על שוק המניות ישפיעו גם על שוק המט"ח, אגרות החוב והסחורות במידה זו או אחרת.

לכן, שוק המט"ח חם כמו שווקי המניות בעולם, אשר נמצאים במגמת התחזקות מזה מספר חודשים.

המטבעות האירופאים מתחזקים וכותשים את המטבע האמריקני ללא רחם, ונכון לכתיבת שורות אלה אין- מה להוסיף בנושא, מכיוון שהתנאים הבסיסיים לא השתנו והשוק עדין לא מיצא את המהלך עד תם. כמו שכבר הזכרנו בשבועות האחרונים, הכיוון הכללי של האירו עודנו מעלה, כל ירידה תהיה לצורך עליה. לכן אין טעם לנסות לחזות מתי תתרחש.

כשיהיה סיכוי לשינוי מגמה כללית יתריע השוק, בכל מקרה, מספר ימים לפני כן ואנו נעמוד על המשמר ונדאג לעדכן אתכם לגבי התפתחויות חשובות.

מבחינה טכנית, מתאפיין שבוע המסחר הנוכחי ביורו-דולר בבלימה זמנית של המגמה החזקה אשר אפיינה את השבועות האחרונים, השוק מדשדש בטווח מחירים צרף, ברמה התוך יומית ולכן גם לא מספק כותרות יתר על המידה. ביורו-דולר נציג צמדי המטבעות בשוק מדובר על דשדוש בטווח של כ-80 פיפסים בין רמת 1.3360 - המשמשת התנגדות, לבין רמת ה-1.3280 המהווה תמיכה. פריצה מעלה, כתוצאה מפרסום נתון כלכלי, עשויה להוציא לדרך מהלך חד, ואולי ניסיון ראשון לתקוף את רמות ה-1.34-1.35.

מאידך, פריצה מטה יכולה להוביל לתיקון טכני קל, עם יעד מחירים ברמת ה-1.32.

מבחינה פונדמנטלית, צפויות להתפרסם מחר (ה') ב-14:00 ו-14:45 שעון ישראל החלטות בנושא הריבית בבריטניה ואירופה.

הריבית היא הכלי העיקרי בא משתמשים הבנקים המרכזיים לניהול המדיניות המוניטארית. ריבית נמוכה מביאה לעלייה באשראי ובצריכה של המגזר הפרטי והעסקי, וכך ממריצה את הפעילות העסקית, מגבירה את הצמיחה ומקטינה את האבטלה. ריבית נמוכה מקטינה את כדאיות ההשקעה במטבע המקומי ועל פי רב, מביאה לפיחות ולעלייה באינפלציה. השפעת הודעת הריבית על השוק נגזרת בעיקר משונותה מהציפיות.

הצפי בבריטניה הוא להשארת הריבית ללא שינוי, דהיינו 5% - ובאירופה הצפי הוא להעלאה בכ-0.25% מ-3.25% ל-3.5%.

הנחת היסוד הבסיסית בשווקים פיננסים היא שכל מה שידוע מתומחר כבר באופן מלא, ולכן סביר להניח שהשוק לא יתרגש מפרסום הריבית בפועל ולא יגיב בתנועות חדות. הסיבה לכך היא שבדרך כלל המחיר הנוכחי כבר מגלם בתוכו את הצפי, מכיוון שהאנליסטים מצליחים להעריך באחוזים גבוהים יחסית, מה תהיה החלטת הבנקים המרכזיים. כאמור, השוק נוטה לנוע בחדות כאשר ישנו הבדל בין הצפי לפרסום בפועל.

למרות כל מה הנאמר כאן, כמובן שהכול יכול להשתנות בין רגע, ומספיק ניצוץ קטן על מנת להדליק בערה בשוק שגם ככה רותח. לכן, כדאי מאוד לעקוב אחר נתונים אלה ורק בגלל הסיכוי שמה יחליטו הבנקים באירופה ובריטניה להפתיע ולפעול בשונה מהצפי. או אז, צפויים אנו למהלך אלים בשוק שכן, גם כך בשל השוק לתזוזה והסוחרים רק מחכים לסיבה למסיבה.

אגב, כאן המקום להזכיר שבהפתעה כזו נתקלו הסוחרים לפני מספר חודשים, ליתר דיוק ב-3.8.06. אז החליט הנגיד הבריטי להכות את התחזיות ולהעלות את הריבית מ-4.5% ל-4.75%. השוק פשוט השתולל וסוחרים רבים נתפסו "עם המכנסיים למטה". אז הוביל הדבר למהלך חד ואלים בן יומיים, בו זינק המטבע הבריטי מרמת ה-1.87 לרמת ה-1.91.

ביום שישי צפוי להתפרסם בארה"ב הנתון הכלכלי החודשי החשוב ביותר, דו"ח מספר המועסקים הידוע בכינויו "Non-Farm Payroll". נתון זה מגיע ישירות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקני ומתפרסם ב-15:30 שעון ישראל בכל יום שישי הראשון בתחילת כל חודש.

דו"ח התעסוקה מורכב למעשה משני דו"חות שונים המשקפים סקרים שונים. הראשון הוא "סקר משקי הבית" שנערך בקרב כ-60,000 משקי בית ועל פיו נקבע שיעור האבטלה. השני הוא "סקר הממסד" הנערך בקרב 375,000 בתי עסק וממנו נגזרים: מספר המועסקים (ללא המגזר החקלאי), אורך שבוע עבודה ממוצע ושכר ממוצע לשעה. שני הדו"חות מודדים את רמות התעסוקה, אך מזווית שונה.

לאור ההבדל המשמעותי במספר המשתתפים בכל סקר, עשויות להתקבל תוצאות שונות משמעותית בין חודש אחד למשנהו. השוק מתמקד יותר בדו"ח מספר המועסקים, דו"ח המבוסס על מספר משתתפים רב יותר. שני הדו"חות נחשבים למשמעותיים מאוד בהערכת הפעילות העסקית. הסטיות גורמות לכך שלרוב, הפרסום בפועל שונה מהצפי, לטוב או לרע - ולעיתים השוק מגיב בצורה אגרסיבית לכך, בעד 150 פיפסים לכל כיוון בתוך דקות ספורות בלבד. יש לציין שלנתון זה השפעה רבה על השוק בטווח הזמן המידי בלבד, אך עם כל הרעש שנוצר סביבו, אין בכוחו להפוך את המגמה הכללית בשוק.

תרגום המהלך לכסף מבחינת הסוחרים, הוא האפשרות לסיים את השבוע עם כמה אלפי דולרים בזכות או בחובה - תלוי בשיקול דעתו של הסוחר, והשאלה - האם הוא הצליח לזהות את המגמה התוך יומית המתהווה, ולהגיב מהר מאוד לכל שינוי לא צפוי. הדבר לא מונע מכל אותם day traders אשר נמשכים למהלכים עתירי אדרנלין ופיפסים, להמשך לדו"ח ככרישים לדם. בחלק מהמקרים "הטורף הופך לנטרף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.