לא מבינים את הרשת
אתרים חדשים ברשת מוקמים על בסיס יומי, והאפשרויות העומדות בפני ארגון המקים אתר הן רבות ומגוונות. החל מאתר קטן שמטרתו תדמית בלבד, ועד אתר גדול המשמש פלטפורמה למסחר נרחב במוצרים ושירותים. עבור כל אפשרות טכנולוגית ועיצובית להקמת אתר, עומדות בתור עשרות חברות טכנולוגיה שישמחו להגשים את חזון האתר של הארגון.
במציאות זו של מגוון רחב של אפשרויות, מתקיים מצב בו מקבלי ההחלטות בארגונים לא נולדו לתוך עולם האינטרנט, והתוצאה היא טעויות בעת קבלת החלטות בתחום הנובעות מחוסר היכרות עמוקה עם תחום האינטרנט, ובעיקר עם הטכנולוגיה שמניעה אותו.
מקור הבעיה נובע מהסיבה הפשוטה שכל משתמש עסקי עושה שימוש נרחב ויומיומי באינטרנט, ולכן נוצרת תחושה של היכרות עם המדיה הזאת, עם יכולותיה ועם הטכנולוגיה שמאחוריה. תחושת היכרות זו, מביאה לקבלת החלטות עסקיות על פעילות בתחום האינטרנט הנובעות מתפישות מוטעות שאינן עומדות בקנה אחד עם המודלים המתפתחים באינטרנט.
דוגמא נפוצה לקבלת החלטות שגויה היא השקעה באתר מעוצב בטכנולוגיית פלאש בלבד. טכנולוגיית פלאש פותחה על מנת להציג על גבי האינטרנט סרטונים ואנימציה. עם הזמן אימצו מעצבים רבים את הפלאש על מנת לייצר אתרים מרהיבים וייחודיים מבחינה עיצובית. הבעיה עם אתרים שעוצבו בטכנולוגיה זו היא שאינם נתמכים כראוי במנועי החיפוש (כמו גוגל), המתבססים בעיקר על טקסט לצורך קיטלוג אתרים ברשת.
כך, נוצר מצב שאתר מעוצב לעילא, שהושקעו בו אלפי דולרים ושעות עבודה רבות של מעצבים, יישאר מיותם מגולשים, מאחר ובמנוע החיפוש הוא נותר הרחק מאחורי אתרים מעוצבים פחות, אך מותאמים יותר למנוע החיפוש. הסוד באינטרנט, הוא להביא אליך את הגולשים, אחרת האתר חסר ערך.
דוגמא נוספת לפער הקיים בין ההבנה של הרשת ככלי עזר לבין ההבנה שלה ככלי עסקי, הוא בחירת התכנים באתר החברה. בחברות רבות מתייחסים לאתר כתעודת זהות בלבד, אך אתר של חברה יכול לשמש הרבה מעבר לכך. ניתן לשלב בו תמיכה ללקוחות, תמיכה לספקים, אפילו כלי עבודה פנים ארגוני.
האתר יכול לשמש פלטפורמה לניהול מועדון לקוחות, או אף ליצירת מוצר או שירות חדש כדוגמת שירות "נעליים בעיצוב אישי" המתאפשר באתר של חברת הנעליים קונברס. פעמים רבות באמצעות חשיבה על האתר ככלי אסטרטגי, תוך הכרת האפשרויות העומדות בפני בעל העסק, ניתן לייצר ערך מוסף גבוה - בהשקעה שאינה גבוהה, ולמשוך קהל מבקרים שיחזור לבקר באתר שוב ושוב.
עד לפני כשנה, יכל כל עסק לפעול באינטרנט ולקוות כי הוא הראשון בענף וכי המתחרים שלו אינם פועלים בעולם הווירטואלי. כיום, אין עסק שלא פונה ברמה כלשהי לאינטרנט, והמלחמה ברשת מחריפה. על מנת לפעול באינטרנט ולצאת עם היד על עליונה יש צורך בהפעלת מערך של אמצעים, חלקם טקטיים וחלקם פשוט טכנולוגיים. על כל ארגון, להחזיק איש אינטרנט אובייקטיבי, מתוך הארגון ומחוצה לו שידע להתוות דרך נכונה בעולם דינמי זה.
זו בדיוק העת עבור ארגונים לטעת זרעים עמוק באדמת הרשת על מנת שבעתיד הלא רחוק לארגון יהיו שורשים יציבים, שיהוו בסיס לכל פעילות מקוונת רחבה.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
 - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
 - המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
 
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
