אי.בי.איי בתחזיות לרבעון ה-4: הביטוח IN הבנקים OUT

בסקטורים אחרים, צופים המשך שיפור בפעילות רשתות השיווק, יצרני המזון, חברות הנדל"ן וחלק מחברות הטכנולוגיה אצלן קיימת נטייה ענפית לריכוז רכישות לקראת סוף השנה
אסף מליחי |

"במבט על - התוצאות ברבעון השלישי הציגו צמיחה מרשימה הן בהכנסות והן ברווח, אך בהקשר בחינת התוצאות במרבית החברות המובילות במשק, כמחצית מהחברות בת"א 100, לא נכון להסיק מסקנות בהסתכלות על רבעון אחד, אבל ברמה סקטוריאלית ייתכן ואפשר להצביע על מגמות". כך מסכמים בבית ההשקעות באי.בי.איי את תוצאות הרבעון השלישי.

בהמשך מציינים בבית ההשקעות, כי בתחום האגרו-כימיה לדוגמא אין ספק שחלה הרעה, בתחום רשתות השיווק חלה הטבה בעוד שבתחום הביטוח אף כי ביחס לשנה שעברה אנו רואים הרעה ביחס לרבעון הקודם יש שיפור. בתחום הנדל"ן קשה מאוד להסיק מסקנות מהתמונה הרבעונית המשתקפת בדו"ח רווח והפסד והדגש הוא כמובן על שווי הנכסים והצפי מהתזרים העתידי שני פרמטרים שהציגו התפתחויות מרשימות במהלך הרבעון.

באשר לדו"חות ברבעון השלישי מציינים בבית ההשקעות, כי הם שיקפו במידת מה את השינויים שחלו בפעילות החברות ואת השינוי המקדים שחל בתשואת המניות. היוצאת מן הכלל, הבולטת בהקשר זה, היא טבע שהציגה רבעון שיא בהיבט התפעולי שלא השתקף בתשואה על ההשקעה במניה.

תחזיות לרבעון הרביעי

באי. בי איי. סבורים, כי אפשר לצפות כי חברות הביטוח יציגו המשך שיפור בפעילותן בעיקר בזכות הסביבה המקרו כלכלית (אינפלציהשלילית) והמגמה בשוק ההון. הבנקים לעומת זאת בעיקר בגלל הסביבה המקרו כלכלית צפויים (בדומה לרבעון השלישי)להציג ירידה בפעילות. יש בנקים הנוטים לרכז הפרשות לרבעון הרביעי כך שגם בהיבט זה קיים סיכון מסוים בדוחותיהם.

בסקטורים אחרים קשה להצביע על מכנה משותף כה ברור וההסתכלות חייבת להיות פרטנית אבל בהכללה ,צופים באי.בי.איי המשך שיפור בפעילות רשתות השיווק, יצרני המזון, חברות הנדל"ן וחלק מחברות הטכנולוגיה אצלן קיימת נטייה ענפית לריכוז רכישות לקראת סוף השנה.

סקטור הנדל"ן

באשר לנדל"ן, מעריכים בבית ההשקעות, כי ברבעון הרביעי ימשיכו המגמות שנזכרו לעיל: המשך ירידת התשואות על נכסי נדל"ן בעולם, שיפור בתפוסות ובשכר הדירה על נכסים מניבים בישראל וביקושים יציבים לדירות למגורים בישראל.

עוד מעריכים באי.בי.איי, כי עלויות הביצוע בתחום הנדל"ן גדלו ויגדלו בטווח הקצר (נזכיר את עליית מחיר המלט הצפוייה בראשית 2007 , את הגידול בשכר העבודה ואת היפלטותם של מספר קבלני ביצוע מהענף). עם זאת, מעריכים שנראה עלייה (גם אם מתונה) במחירי הדירות, ולפיכך רווחיותן של החברות בענף לא תיפגע.

ככלל ממליצים בבית ההשקעות על המשך השקעה בתחום, אולם תוך בחירה קפדנית יותר של החברות ומתוך הבנה כי הסיכון הגלום בתחום גדל.

סקטור הבנקים והביטוח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.