שוק האופציות: מומלץ לעקוב אחר המתרחש בלבנון

היות וייתכן שמעבר להשלכות הביטחוניות והמדיניות שיש לאי היציבות אצל השכנה מצפון נראה גם את סטיות התקן הגלומות באופציות עולות ואולי גם מימושים במניות
דרור גילאון |

בשבוע שעבר פתחנו בטור זה אסטרטגיית הגנה על הרכיב המנייתי של התיק (P890,-P870,-P840,-c990+). ההגנה שהיא למעשה ביטוח מסוים על תיק המניות נפתחה במטרה לאפשר לנו להמשיך להחזיק במניות וליהנות מהמשך עליות תוך כדי צמצום הסיכון במקרה של ירידות שערים.

עלות ההגנה הייתה בסה"כ 30 שקל ליחידת אסטרטגיה שמגינה על חבילת מניות מעו"ף בשווי של כ-90,000 שקל. לשמחתנו מדד המעו"ף עלה השבוע בקצב מתון, מה שעומד בקריטריונים שהצבנו לאסטרטגיה, כלומר אנו ממשיכים ליהנות מהעליות ושוברים יחד עם השוק שיאים חדשים ברווחים ממניות.

לפני שנתייחס לשבוע הקרוב, חשוב להסתכל ולנתח את הנתונים הכלכליים שפורסמו השבוע. בין השאר פורסם כי בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% נוספים ל-5% תוך כדי יצירת פער שלילי בין ריבית הבנק המרכזי של ארה"ב לריבית בנק ישראל. שיעור האבטלה ירד ברבעון השלישי ל 8.3%, בהשוואה לכ-8.8% ברביעים הראשון והשני של השנה (אנו מסתכלים על נתון זה בעיניים חשדניות מעט בשל המלחמה שכן חלק מתושבי הצפון כלל לא חיפשו עבודה ובמקביל היה מחסור בעובדים בשל גיוס המילואים).

האוצר הפגין עוצמה כאשר ביצע הנפקה פרטית בחו"ל של אג"ח צמודות ריאל ב-500 מיליון דולר. השקל שבר שיא של 5 שנים וסיים את השבוע ברמה של 4.23. הדוחות הכספים שפורסמו השבוע המשיכו להצביע על כך שלמרות המלחמה אנו עדים להמשך שיפור (בד"כ) של ביצועי החברות במשק. אומדן נתוני הצמיחה השני לצמיחת המשק האמריקאי הפתיע לטובה וכרגע נראה שהכלכלה הגדולה בעולם השכילה לצמוח ב-2.2% ברבעון השני, לעומת צמיחה של 1.6% בלבד באומדן הראשון.

נתון זה אומנם מעודד אך עדין מדובר בקצב צמיחה נמוך יחסית בהשוואת לרבעון הראשון והשני בהם עלה המשק האמריקאי ב-5.6% ו-2.6% בהתאמה. נקודות האור שעולות מאומדן זה הן חיזוק לתזה שאין אנו עומדים לפני התרסקות של הכלכלה אלא לפני נחיתה רכה ובריאה שלא תגרום זעזועים כואבים מידי. נקודה חיובית נוספת היא שלמעט ההשקעות בנכסים קבועים שירדו ב-0.9%, שאר ההשקעות גדלו בקצב מהיר של 10% נתון חיובי למדינת ישראל מוטת הייצוא.

מבחינה טכנית, המגמה הראשית ממשיכה להיות חיובית ומרבית האינדיקאטורים ממשיכים לתמוך בשוק. יחד עם זאת, מהלך של השוק אל מתחת ל-910 נקודות יכול להצביע על תיקון קצת יותר משמעותי של השוק כאשר האסטרטגיה הנוכחית שלנו מגינה עלינו מ-890 נקודות.

הפרמטרים הכלכליים והטכניים הנוחים לא חמקו ממשקיעי המעו"ף שמרגישים בנוח סביב רמות המחירים הנוכחיות וכך חזינו בשבוע שעבר בהמשך תהליך של ירידה בסטיות התקן שעומדות על כ-16% סביב הכסף.

בשבוע הקרוב מומלץ לעקוב אחר המתרחש בלבנון היות וייתכן שמעבר להשלכות הביטחוניות והמדיניות שיש לאי היציבות אצל השכנה מצפון נראה גם את סטיות התקן הגלומות באופציות עולות ואולי גם מימושים במניות. במידה ואכן סטיות התקן הגלומות יעלו השבוע ייתכן ויהיה מקום לנצל זאת ולשקול רכישה חוזרת של אופציית המכר 840 שכתבנו בשבוע שעבר ולכתוב במקומה אופציית מכר נוספת על 870 היות וככל שאופציה יותר קרובה לכסף היא מושפעת יותר משינוי בסטיית בתקן וכך תתייקר יותר.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי. העושה כן, עושה זאת על דעת עצמו ואין אחריות לכותב או לאתר על כך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.