הממשלה יוצאת למכרז להחלפת מנוע החיפוש ב-gov.il

המטרה: למצוא מנוע חיפוש עם יכולות גבוהות יותר ממנוע החיפוש של מיקרוסופט, המוטמע כיום בפורטל הממשלה ובאתרי האינטרנט שלה ● בועז דולב, מנהל פרויקט תהילה: "גולשים רבים באתרי הממשלה לא מצליחים למצוא את המידע שביקשו. המנוע הקיים לא יודע לאתר קובצי PDF, לא יודע לסווג מסמכי וורד סטנדרטיים ואין ביכולתו לתעדף תוצאות חיפוש על פי רלוונטיות"
יוסי הטוני |

מערך ממשל זמין (gov.il) פירסם היום (ה') מכרז בנושא שירותי חיפוש לאתרי הממשלה באינטרנט, במטרה להחליף את מנוע החיפוש הקיים של מיקרוסופט. לדברי איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, למשרדי הממשלה יש מספר רב של אתרי אינטרנט, הכוללים כמויות מידע גדולות בכל תחומי החיים והשירות לציבור. "לציבור הרחב, המשתמש באתרים אלה בכלל ובפורטל הממשלתי gov.il בפרט - נדרש שירות חיפוש אמין, מהיר ומדויק, אשר יאפשר חיפוש בכלל אתרי הממשלה, בחלקם או באתר מסוים".

בעוד עלותו של פרויקט הטמעת מנוע החיפוש החדש זניחה יחסית – ומוערכת במאות אלפי שקלים - יש למכרז חשיבות אסטרטגית, בשל היות הממשלה מבוססת טכנולוגיות מיקרוסופט כמו גם לקוח גדול ומשמעותי של מיקרוסופט ישראל. במהלך סקרי השירות, אותם עורכים אנשי ממשל זמין מול הגולשים באתרי הממשלה, הוברר לאחרונה כי מנוע החיפוש הקיים אינו מציג באופן מיטבי את המידע אותו מחפשים הגולשים. מטרת המכרז היא לשפר את השירות הניתן לאזרחים העושים שימוש רב בפורטל הממשלה ובאתרי האינטרנט הנוספים שלה.

"מבדיקות שערכנו, עלה כי גולשים רבים שהגיעו לאתרי הממשלה, לא הצליחו למצוא את המידע שביקשו", אמר בועז דולב, מנהל פרויקט תהילה בממשל זמין. "לפיכך, ישבנו והגדרנו בטרם המכרז, כי אנו מעונינים שהמידע יאוגד בקטגוריות רלוונטיות, תוך יצירת סדרי עדיפויות – כל זאת, על מנת להקל על אזרחי המדינה למצוא את המידע הרלוונטי ביותר עבורם".

דולב הוסיף כי המטרה - שתושג בעזרת מנוע החיפוש שיזכה במכרז - היא לטייב את אופן חיפוש המידע ולקצר משמעותית את זמן החיפוש, כך שירד לחצי. הוא אמר, כי מטרה נוספת אך חשובה לא פחות, היא לשפר את המידע המגיע לאזרחים בצורה מתעדפת. כך, למשל, אזרח שיקיש את צירוף האותיות "ת.ז.", יקבל כמה עשרות תוצאות, אלא שהראשונה שבהן תהיה קישור לאתר משרד הפנים, לאחריה קישור לטפסים הרלוונטיים למילוי נתונים על תעודת זהות או אובדן ובקשה להנפקת תעודה חדשה. רק לאחר מכן, לפי חזונו של דולב, יופיעו שאר הקישורים, שכיום מופיעים בראש תוצאות החיפוש. אם יקיש הגולש את הצירוף "רישיון נהיגה", התוצאה הראשונה שיקבל תהיה קישור למשרד התחבורה.

אין לך בעיה שבממשלה מבוססת תשתית מיקרוסופט יהיה מנוע חיפוש שאינו מבית מיקרוסופט?

"ממש אין לי בעיה. אני מוכן לקבל כל טכנולוגיה שהיא, ובלבד שתטייב את צורת החיפוש הקיימת. אני מוכן לקבל כל פתרון של מנוע חיפוש מצויין – מכל חברה. נכון הוא שאנו עובדים בסביבת מיקרוסופט, אלא שמנוע החיפוש הקיים של מיקרוסופט לא יודע לאתר קובצי PDF ואפילו לא מסמכי וורד סטנדרטיים. בנוסף, מנוע החיפוש לא יכול לתעדף תוצאות וכתוצאה מכך, לא נותן לנו את היכולת להעלות תכנים הרלוונטיים לגולש. הרעיון המרכזי במנוע החיפוש הוא להיטיב עם האזרחים - לא 'לשפוך' תוצאות רבות שסתם יעמיסו".

איציק כהן ציין, כי לצורך עמידה במכרז נדרש המציע לספק שירותי חיפוש, אשר יאפשרו לבצע חיפושים בהתאם לעקרונות הבאים: השירות יבוצע באופן מלא על ידי הספק, יאוחסן אצל הספק, יבוצע על מחשבי הספק ויהיה באחריות הספק, משמע - מיקור חוץ מלא. בהיבט הטכנולוגי, מסר כהן, נדרשות יכולות מפתוח אתרים ומאגרים, אחסון אינדקסים, גיבוי, תמיכה, עמידה בביצועים ובעומסים, כמו גם דרישות נוספות.

כהן הוסיף, כי מנוע החיפוש החדש יאפשר לאוכלוסיות גדולות יותר להיעזר באתרי הממשלה, על מנת לחסוך הגעה פיזית למשרדי הממשלה ולהגדיל את הנגישות לאתרי הממשלה באינטרנט. "המטרה היא שהאזרחים יחפשו תוצאות באופן אינטואיטיבי, ידידותי למשתמש ובלי להפעיל מחשבה".

לדברי דולב, השירות יינתן בשתי צורות עיקריות: גישה ב-WS וגישה לממשק WEB. תוצאת החיפוש המבוקשת תכיל כמה אלמנטים חדשניים, אשר יאפשרו לכל אזרח לקבל מידע רלוונטי 'מאוגד', תחת מספר קטגוריות. הוא הוסיף, כי המכרז פתוח לכל, וצפויות להשתתף בו מיקרוסופט, גוגל, וחברות מנועי חיפוש ישראליות ובינלאומיות.

מיקרוסופט ישראל בחרה שלא להגיב על הידיעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?