"שטרית יהפוך לאויב מר של אולמרט"

לאחר שהממשלה והכנסת אישרו את מינויה של לבני לשרת המשפטים, אמר השר שטרית למקורביו כי הוא מאוכזב. ח"כ בקדימה: שטרית הוא פוליטיקאי ותיק שימצא את הדרך לנקום
מעריב NRG |

הממשלה והכנסת אישרו הערב את מינויה של שרת החוץ, ציפי לבני, גם למשרד המשפטים, אך בקדימה מעוררת בחירתו של אולמרט בלבני הדים. שר השיכון מאיר שטרית הביע בפני מקורביו את אכזבתו הרבה, וכעת מעריכים במפלגת השלטון כי לאולמרט מצפה יריבות פוליטית מרה: "שטרית ימרר לראש הממשלה את החיים". גורמים בסיעת קדימה מעריכים כי החלטתו של אולמרט נובעת משני שיקולים: הפגנת תמיכה ברמון, והחלשת יריב פוליטי פוטנציאלי. מליאת הכנסת אישרה את מינויה של השרה ציפי לבני לתפקיד שרת המשפטים, ברוב של 34 תומכים מול 14 מתנגדים, ובלטה לעין היעדרתו של שטרית מהמליאה בזמן ההצבעה. לבני עצמה דווקא נמצאה באולם, אך הודיעה כי אינה משתתפת בהצבעה. ממשאל טלפוני שנערך בלשכת ראש הממשלה לפני ההצבעה, עלה כי לא צפויות כל בעיות מכיוון הממשלה, וכל השרים שנשאלו השיבו בחיוב. עם זאת, שני שרי ש"ס שלא הושגו בטלפון טרם הביעו את דעתם והשר מאיר שטרית, שרצה בתפקיד, סרב להשיב. ח"כ בקדימה העריך כי בכך שבחר שלא למנות את שטרית, הקים על עצמו אולמרט אויב פוליטי מר. "עכשיו שטרית ימרר לו את החיים", אמר הח"כ והזכיר כי "שטרית הוא פוליטיקאי ותיק, והוא ימצא את הדרך לנקום באולמרט". בפגישה בין אולמרט ללבני, הודיע ראש הממשלה חד משמעית כי אין בכוונתו למנות את שטרית לשר משפטים. בעבר סירבה לבני להחזיק בשני התפקידים, אולם הפעם, אומרים בסביבת אולמרט, היא ניאותה לקבל את המינוי "כי ראש הממשלה ביקש". לאחר פגישתו עם לבני, ציפתה לאולמרט פגישה נוספת עם ממלא המקום היוצא, מאיר שטרית. בפגישה המתוחה, שהוגדרה כקצרה ועניינית, הבהיר אולמרט לשטרית כי הוא לא ימונה, כיוון שהבחירה בלבני משדרת זמניות, לאור הסיכוי שרמון יחזור לתפקיד לאחר שתושג הכרעה סופית במשפטו. שטרית השיב כי גם מינויו לא היה פוגם במסר זה. "כבר מהיום הראשון אמרתי לך שברגע שרמון חוזר, אני מפנה לו את התיק", הזכיר שטרית המאוכזב, אך לא נענה. גורמים בסיעת קדימה מעריכים כי החלטתו של אולמרט נובעת משני שיקולים: הפגנת תמיכה ברמון, והחלשת יריב פוליטי פוטנציאלי. בדיון שנערך בסיעה לפני ההצבעה, תקף יו"ר סיעת הליכוד, גדעון סער, את ההחלטה. "מוזר שהתיק הבכיר והעמוס הזה מופקד בידי שרה בכירה העסוקה כשרת החוץ, בממשלה שיש בה כל כך הרבה שרים בלי תיק", אמר סער וציין כי ל"הדחת השר שטרית מהתפקיד לא נמסר שום הסבר". לאחר שאושר הצעד הפוליטי עליו החליט אולמרט, ראש הממשלה מסתכל קדימה לעבר איוש משרד הרווחה. בכינוס מועצת המוסד לביטוח לאומי הבטיח אולמרט שמינוי שר רווחה "יצא לפועל בזמן הקרוב ביותר". אולמרט, המכהן כרגע בתפקיד, הבהיר כי אין לו ספק שיש למנות שר לענייני רווחה במשרה מלאה. בהמשך ציין אולמרט כי למרות שעדיין אין שר רווחה במשרה מלאה, תקציבי המשרד לא נפגעו. ולקראת המינוי הצפוי, ישנם בזירה הפוליטית דורשים לתפקיד הנחשק. שר הביטחון ויו"ר העבודה, עמיר פרץ, מתכוון לדרוש מראש הממשלה את התיק. זאת, לדבריו, לאור ההסכם שנחתם בעקבות צירוף ליברמן לממשלה. אבל דרכה של העבודה למשרד הרווחה לא תהיה קלה, ועל התיק צפוי להתחולל קרב של ממש. בש"ס כבר הכריזו כי אם תקבל העבודה את התיק, עלול הדבר עלול להוביל למשבר קואליציוני. "תהיה מלחמת עולם", אמר בכיר בש"ס. ובעוד שתי הסיעות יוצאות בהכרזות, בינתיים רק השר יעקב אדרי, שנחשב לשר החברתי בקדימה, זכה להבטחה מאולמרט כי אם יהדות התורה לא תצטרף לקואליציה, יועבר התיק לידיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"אורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א

"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט

משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם

מנדי הניג |

משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית. 


ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"

יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.

היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.

לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".

האתגרים והלקחים

חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".