"בלו בנד": מתחרות "הסרט הכחול" - לשוק הקמעונאי
בעשרות שנות פעילותה בישראל הפכה יוניליוור לאחד מעמודי התווך במפת הצרכנות הישראלית ולאחת מחברות מוצרי הצריכה המובילות בישראל.
ראשית פעילותה של החברה בישראל בספטמבר 1938 כשחברת יוניליוור הגרמנית הקימה בשיתוף עם ד"ר ארנולד הילדסהיימר, מפעל לייצור מרגרינה בחיפה שנקרא "בלו בנד" ונרשם כחוק במשרד התעשיה והמסחר הבריטי. הוחלט, כי החברה בראשה עמד ד"ר הילדסהיימר תיקרא תוצרת מזון ארץ ישראלית בע"מ. בשנת 1939 ארנסט שמעון טלשט, חתנו של ד"ר הילדסהיימר, מונה למנכ"ל החברה.
מרגרינת "בלו בנד" החלה, כאמור, את דרכה בשוק הקמעונאי מחזונו של ד"ר ארנולד הילדסהיימר, שעלה לארץ בשנת 1933 מגרמניה. הד"ר, שבארץ הולדתו עבד במפעל יוניליוור, חלם להקים בארץ ישראל מפעל דומה למרגרינה. מרגרינה היתה אז מוצר יקר ובארץ אכלו בעיקר חמאה זולה שיובאה מהארצות הבלטיות ומאוסטרליה. לעומתם, עולי גרמניה היו אולי היחידים שידעו מה זו מרגרינה.
פירוש הביטוי "בלו בנד" בעברית הינו סרט כחול. זהו שמה של תחרות שהונהגה במאה ה-19 ובה התחרו אניות רבות על התואר "האנייה המהירה ביותר". תחרות זו זכתה להצלחה גדולה ביותר ולאחר מכן שימש השם "בלו בנד" בכל הקשור בענף המזון והארחה. עד היום קיימים בתי ספר לטבחות, מאכלים מיוחדים ומוצרי מזון משובחים הנושאים את שם התחרות בצרפתית: "קורדון בלו".
בראשית שנות הארבעים נמכרה המרגרינה בחפיסות של 100 ו-200 גרם. חנוונים רבים נהגו לחלק את חבילות המרגרינה לשניים,כיוון שלהרבה מהלקוחות לא היו מקררים ודי כסף עבור חבילה שלמה. אחד מצרכני המרגרינה הגדולים בתקופה זו היה הצבא הבריטי.
ב-1948, ימי מלחמת השחרור, מנה מפעל "בלו בנד" כ-50 עובדים ובארץ הוכרז מצב חירום וגיוס כללי. כך, רוב אנשי המפעל גוייסו והמפעל נותר ריק. בתגובה, פנה מנכ"ל המפעל בדחיפות למרכז הגיוס וביקש לשחרר פועלים חיוניים, "אחרת לא תהיה מרגרינה", לדבריו. שלטונות הצבא מיהרו להחזיר חלק מעובדי המפעל לפס הייצור כדי שהמפעל לא יושבת.
בשנות ה-50 מחליטים במפעל "בלו בנד" להוסיף למרגרינה ויטמין A וויטמין D וכך עושה המרגרינה הסטוריה נוספת והופכת למרגרינה הראשונה בארץ עם תוספת ויטמינים.
הפרסום באותם שנים היה על גבי מודעות ועל מה שהיום מכונה "שילוט חוצות", כשהסיסמא היתה: "ראשית כל - בלו בנד". אחת המודעות כללה את הטקסט: "אם למריחה על לחם - אם לבישול או אפיה - תמיד דרושה לך קודם כל מרגרינה בלו בנד. היא תמיד טריה, מחובצת יום יום ועל כן היא שומרת על יעילותן של כמויות הויטמינים A ו-D וכמובן כל המשפחה אוהבת".
בשנת 1961 יצא לראשונה פיתוח מתקדם של מרגרינת בלו בנד, תחת השם: "גולד בנד" - מרגרינה עם חלב באריזת נייר אלומיניום מוזהב. באחת ממודעות הפרסום לגולד-בנד נראה ילד אוכל פרוסת לחם מרוחה במרגרינה, והסיסמא: "גולד בנד - אמא יודעת מה אני אוהב!". במודעה אחרת, נראית אשה לבושה סינר, המחזיקה את המוצר ואומרת: "גולד בנד - בה התאהבתי".
בנוסף, מחלקת הפרסום של תלמה הסתערה על השוק, והחלה במה שידוע היום כ"פעילות קידום מכירות". לחבילות המרגרינות הראשונות צורפו מזלגונים מיוחדים שאיפשרו לחלק את המרגרינה למנות. במשך שבועות רבים חילקו אנשי החברה מדי בוקר לתושבים לחמניות טריות מרוחות בגולד-בנד לטעימה.
כמו כן, ניתנו תלושי הנחה לקניית שתי חבילות בלו בנד, וילדי שנות ה-60 לא ישכחו את האוסף המפורסם של סדרות תמונות של ארצות ועמים ושל פרחי בר, אותן היו מקבלים מאמא שקנתה מרגרינה.
במרץ 1963 הוסב שם החברה מתוצרת מזון ארץ ישראלית, לתוצרת מזון ישראלית בע"מ (תמ"י).
באותם ימים, הפיקה מחלקת הפרסום של בלו-בנד חוברת מיוחדת: "חדשות הבוקר", מתוך מטרה ללמד ילדים והורים פרק בחשיבותה של ארוחת הבוקר. "חדשות הבוקר", נאמר בה, "אינן תמיד טובות, אבל ארוחת הבוקר תמיד צריכה להיות טובה". ציטוטים נבחרים מהחוברת: "הידעת כי רגזנות, עצלות ופיגור בלימודים נגרמים על ידי ארוחת בוקר גרועה?"; "הידעת כי השמנה יתרה עלולה להיגרם על ידי ארוחת בוקר גרועה?" ועוד.
מהלך נוסף שנעשה בתחום ההסברתי-שיווקי של בלו בנד כלל הדרכה בשוק המוסדי. בשנות ה-50 וה-60 הגיעו נציגי החברה לבתי מלון חדשים ולמטבחים ציבוריים, למעונות יום, לכנסים ולימי עיון והציגו את המוצרים החדשים, בתוספת טעימות, מתכונים והוראות בישול.
כיום, בלו-בנד מהווה שם נרדף למרגרינה הנמכרת ביותר בארץ. לדברי החברה, כ-25 מיליון חבילות וגביעי בלו בנד נמכרים מדי שנה. בלו בנד מהווה כ-72% משוק המרגרינות בישראל בנתח שוק כמותי.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?