מט"ח: הדולר נחלש ב-0.21% וירד שוב מתחת ל-4.3 שקל
יום לאחר הורדת הריבית הפגין השקל עוצמה, כשהוא מתחזק אל מול העיקריים. הדולר חתם בירידה של 0.21% ושערו היציג 4.291 לשקל. האירו השיל 0.03% לשער של 5.637 לשקל.
בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של כ-0.33% ונסחר סביב רמה של 1.3140 לדולר.
אתמול, הוריד כצפוי נגיד בנק ישראל את הריבית במשק ב- 0.25% לרמה של 5%. מצב נוכחי זה בו יש פער ריביות שלילי בין ארה"ב לישראל מוריד את האטרקטיביות של השקל.
נכון להיום לא ניכר כי יש השפעה ממשית על השקל שמפגין חוסן, הסיבה העיקרית לכך היא חולשתו של הדולר בעולם והצפי כי הריבית בארה"ב עשויה לרדת בשנת 2007, בנוסף מקבל היום השקל חיזוק חיובי מהמישור הפוליטי ובעיקר מנאומו המתון של אולמרט אמש.
מחדר העסקאות של גאון טרייד נמסר, כי עובדת הורדת הריבית הייתה צפויה מראש ולא היה שינוי בגובה ההורדה או רמז כלשהו מצד הנגיד על הורדה נוספת של הריבית בעתיד, תרמה לכך ששערו של השקל אל מול הדולר נשאר יציב. לדעתם מצב זה ימשך כאשר שערו של השקל יושפע בעיקר מתנודת הדולר בעולם.
הזוג אירו-דולר נסחר היום סביב הרמה של 1.3140 לדולר בהמתנה של המשקיעים למספר נתונים חשובים שיפורסמו היום בארה"ב העשויים לתת רמזים נוספים לגבי מצב הכלכלה האמריקאית. הנתונים העיקריים שיפורסמו היום הם: מוצרים ברי-קיימא כאשר הצפי הוא לירידה של 4.6%, מכירות בתים חדשים לחודש אוקטובר שם הצפי הוא ל-6.15 מילוין לעומת 6.18 מיליון בחודש שלפני, מדד אמון הצרכנים לחודש נובמבר הצפי הוא לרמה של 106 נק' לעומת 105.4 בחודש שעבר, סקר יצור של אזור ריצ'מונד כאשר הצפי הוא ללא שינוי ברמה של 5, כמו כן היום ינאם נגיד ה- FED בן ברננקי בפני ארגון האיטלקים האמריקאים כאשר מדבריו ינסו לדלות רמזים על שינויים עתידיים בריבית. דיווח שונה מהצפי של הנתונים הללו עשוי להשפיע בטווח המיידי על שערו של הדולר.
הזהב נסחר היום סביב הרמה של 638.5 דולר לאונקיה ונמצא ברמת שיא של שלושה חודשים. היום משקיעי המתכת ימתינו אף הם לנתונים שיפורסמו בארה"ב, כאשר כל רמז העשוי להביא להיחלשות נוספת של הדולר ימשוך את המשקיעים להשקעה בזהב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
