יום רביעי של ירידות שערים באירופה: 888 ירדה 2.78%
המדדים המובילים באירופה סגרו היום יום רביעי של ירידות שערים על רקע הנסיגה בדולר אל מול המטבע האירופי והפאונד, שמעלה את החששות לירידת רווחים של היצואנים.
מדד Stoxx 600 ירד 1.5% ל-350.6 נקודות, מדובר ברמה הנמוכה ביותר בששת השבועות האחרונים, מדד ה-Stoxx 50 גם כן השיל כ-1.5%. המניות שדחפו לירידות היו כמובן מניות החברות המבססות את הכנסותיהן בעיקר ביצוא לארה"ב, בין המניות הללו ניתן היה למצוא את מניות חברת הרכבDaimlerChrysler ומניות Hanson.
"הדולר הנחלש מהווה בעיה עבור רווחיות החברות האירופאיות", כך נאמר ע"י Guillaume Duchesne, אסטרטג הון עצמי ב-Fortis Private Banking, אשר מנהלים 76 מילארד דולר. הוא סיים באומרו "שמומנטום הרווחיות היה מאוד חזק, והאטה בו תהווה בעיה למניות".
המדדים ב-16 מתוך 18 הבורסות שנפתחו היום למסחר במערב אירופה סגרו היום בירידות.
מדד הדאקס הגרמני ירד 1.77% לרמה של 6,298 נקודות. מדד הפוטסי הלונדוני השיל 1.18% לרמה של 6,050 נקודות. מדד הקאק הצרפתי הוריד מערכו 1.5% לרמה של 5,308 נקודות. מדד ציריך ירד 1.44% לרמה של 8,517 נקודות.
מניות במרכז
מניות ענקית יצור מותגי המכוניות ג'יפ ודוג', חברת DaimlerChrysler, ירדו 2.8% לשער של 44.25 יורו, זאת עקב כך ששיעור מכירותיה בארה"ב הוא כ-45% וכל היחלשות של השוק האמריקני ניכרת במניות החברה. מניות חברת BMW, ששיעור מכירותיה לארה"ב עומד על כ-25%, הגיבו באותה צורה והשילו 2.2% מערכם לשער 41.86 יורו.
מניות ספקית החול והחצץ לבניה הגדולה בעולם, Hanson, ירדו היום 2.9%. נציין כי החברה מוכרת בעיקר לשוק האמריקני ומכאן הירידות.
מניות חברת הנפט, Premier Oil Plc, עלו 3%, אחרי שנפוצו שמועות על הצעות לרכישה של החברה שהתקבלו ע"י חברות Kuwait Petroleum Corp ו-Oil & Natural Gas Corp.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
