בן אליעזר נפגש עם יועצו של אבו מאזן

דנו בקידום מובל השלום שמתעכב בשל התנגדות חמאס, ובעניין קו המתח הגבוה בין נתיבות לעזה
שי פאוזנר |

כשברקע המלחמה על "היוקרה" בין אולמרט לפרץ - שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר נפגש בסוף השבוע בלשכתו בירושלים עם הד"ר מוחאמד מוסטפה, יועצו הכלכלי של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, המשמש גם כיו"ר מועצת המנהלים של קרן ההשקעות הפלסטינית.

בפגישה דנו השניים במכלול יחסיי האנרגיה והמים בין ישראל והרשות הפלסטינית, כאשר במרכז השיחה עמד פרויקט מובל השלום. כמו כן דנו השניים בפגישה בהקמת קו המתח הגבוה בין נתיבות לעזה, שאושר על ידי שר ההתשתיות.

כאמור בתקופה האחרונה חל עיכוב בפרויקט מובל השלום (הפרויקט להובלת מים ממפרץ אילת לים המלח) בשל התנגדות ישראל לנציגי החמאס שמינתה הרשות הפלסטינית כנציגים מטעמה לפרויקט מובל השלום. בחודשים האחרונים התנהלו מגעים בין ישראל לממשלת ירדן והבנק העולמי באשר לזהות הנציגים הפלסטינים בפרויקט. בעקבות ההתנגדות הישראלית לנציגי החמאס, סוכם כי יו"ר הראשות אבו מאזן ימנה את ד"ר מוחאמד מוסטפה, לעמוד בראש הצוות הפלסטיני בפרויקט מובל השלום.

ב-10-11 לדצמבר 2006 יצא בן אליעזר, למפגש בצד הירדני של ים המלח עם המדינות התורמות לסקר ההיתכנות לפרויקט מובל השלום. עד כה גייס הבנק העולמי סכום של 9 מליון שקל (מתוך 15 מליון שקל הדרושים לסקר) הכסף נתרם על ידי יפן, ארה"ב, צרפת והולנד. כמו כן, לאחרונה מתנהלים מגעים מתקדמים עם שוודיה, ספרד, אנגליה, וגרמניה על הצטרפותם לחבר המדינות התורמות לפרויקט. כאמור עלות הסקר מוארכת בכ-15 מיליון דולר, והוא צפוי להימשך כשנתיים, וביצועו מרוכז על ידי הבנק העולמי בשיתוף הגורמים הרלוונטיים.

הסקר יכלול חמישה מרכיבים:

1. ההשפעה הסביבתית על מפרץ אילת כתוצאה משאיבת מי ים.

2. ההשפעה הסביבתית על ואדי ערבה כתוצאה ממעבר התעלה.

3. היתכנות הקמת מתקן להתפלת מי ים סוף לחופי ים המלח – בעיקר לצרכי ממלכת ירדן והרשות הפלשתינית.

4. היתכנות הקמת תחנת כוח הידרואלקטרית.

5. השפעות על איכות מי ים המלח כתוצאה מעירוב מי ים סוף עם מי ים המלח (הן הסביבתיות והן הכלכליות למפעלי האשל"ג הישראלי והירדני).

יש לציין, כי קיימת חשיבות רבה לתעלה זו עבור הצד הישראלי, היות וכתוצאה מניצול מקורות המים שמזינים את ים המלח ע"י ממלכת ירדן, סוריה וישראל, יורד מפלסו של ים המלח בשיעור של 80-100 ס"מ בשנה. ירידת המפלסים, מלבד הפגיעה הישירה בהתרחקות חופי ים המלח, מגדילה את תופעת הבולענים. פרויקט "מובל השלום" אמור לצמצם את תופעת הבולענים וירידת המפלס והוא יוקם בצידו הירדני של הגבול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.