שינוי ייעוד: 15 מיליון ד' נתבעו מעיריית רשל"צ
33 בעלים של כ-350 דונם במזרח ראשל"צ הגישו תביעת פיצויים של כ-15 מיליון דולר מעיריית ראשל"צ בשל פגיעה יוצאת דופן בערך הקרקע, בעקבות תמ"מ 21/3 אשר מייעדת את הקרקע ל"איזור נופש מטרופוליני". התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין מאיר פורגס ואליאב מנטל ממשרד עו"ד שרגא פ. בירן.
תביעה זו מצטרפת לתביעות גדולות אחרות שהוגשו ע"י נפגעים ביניהם בעלים פרטיים וחוכרים כנגד ועדות מקומיות אחרות במחוז מרכז. תמ"מ 21/3 אשר פורסמה ב 2003 הינה תכנית מתאר מחוזית החלה על כל אזור המרכז: מגדרה בדרום ועד חדרה בצפון, מחוף הים במערב ועד לתוואי כביש מס' 6 במזרח.
בין הוראות התכנית נכללו הוראות אשר ייעדו חטיבות קרקע רבות לשימוש הנקרא : "איזור נופש מטרופוליני". שימוש זה ייעד את אותן חטיבות הקרקע להוות כ"ריאה הירוקה" של אזור המרכז, לשימושים של פנאי ונופש.
במקרה שהגיע עתה לביהמ"ש, מדובר בחטיבת קרקע גדולה במיוחד, בשטח של כ-2,000 דונם, אשר טרם קבלת תכנית המתאר הייתה בייעוד של "קרקע חקלאית", ועם אישור התכנית יועדה לשימוש של "נופש מטרופוליני". חטיבת קרקע זו מוקפת בשכונות מגורים, ונהנית מנגישות תחבורתית מקסימלית.
התובעים טוענים, כי טרם התכנית ושינוי ייעוד הקרקע, נעשו עסקאות ופעולות ייזום רבות בקרקעות אלו, אשר שיקפו את הפוטנציאל הרב הגלום בהן, כחטיבת קרקע אשר תשמש, באופן טבעי, את ההתפתחות וההתרחבות של ראשון לציון. עם אישור תמ"מ 21/3 נסתם הגולל על פיתוחן העתידי של המקרקעין, לפחות לטווח השנים הנראה לעין. ומחירי המקרקעין צנחו באופן דרמטי, בהתאמה.
את התביעה מגבה חוות דעת של השמאי עודד האושנר אשר קבעה כי תכנית המתאר המחוזית גרמה פגיעה במקרקעין, העולה על תחום הסביר ומוערכת על ידם בכ-14.8 מיליון דולר והמחייבת תשלום פיצויים כפוף לסעיפים 197 ו-200 לחוק התכנון והבנייה. עו"ד אליאב מנטל הוסיף כי: "יש כאן פגיעה יוצאת דופן הזועקת לשמיים בקניינם של אנשים פרטיים ואנו סבורים שיש לפצותם על כך באופן משמעותי ביותר".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.76% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
