בי קונטקט: ההכנסות ברבעון גדלו אך הרווח הנקי קטן

ההכנסות ברבעון גדלו ב-7.5% לעומת הרבעון המקביל, אשתקד והסתכמו ב-2.7 מיליון שקל. הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקר מהשקעה גדולה בתקופת הדוח של הקמת סניף של החברה בברזיל
ליאור גוטליב |

חברת בי קונטקט, ספקית שירותי תוכן סלולארי אשר החלה להיסחר בבורסה בת"א בחודש יוני האחרון, דיווחה אתמול (ה'), כי הכנסותיה של החברה ב-9 החודשים הראשונים של שנת 2006 הסתכמו בכ-8.3 מיליון שקל, המהווים עליה של 18.6% לעומת התקופה המקבילה, אשתקד. נתון זה אינו כולל את הכנסות החברה מפעילותה בברזיל (שאינן מאוחדות במאזן).

ברבעון השלישי של 2006 הסתכמו הכנסות החברה ב-2.7 מיליון שקל, לעומת 2.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד - גידול של 7.5%.

בשורה התחתונה, רשמה החברה בתשעת החודשים של 2006 הפסד נקי של 114 אלף שקל לעומת רווח נקי של 286 אלף שקל בתקופה המקבילה, אשתקד.

ערן פפר, מנכ"ל בי-קונטקט, ציין כי "הגידול בהכנסות נובע מצמיחה של כ-48% בפעילות החברה במגזר העסקי. צמיחה זו מבטאת את הביקושים הגוברים לשירותי ערך מוסף עסקי ושיווקי בסלולר והרחבת תמהיל המוצרים של החברה בתחום זה. כיום, יותר ויותר ארגונים רואים את הסלולר ככלי שיווקי רלוונטי ואפקטיבי בתמהיל השיווק הכולל של ארגון. כמו כן, שוק התוכן עובר תהליך התבגרות ושינוי ואנו מוכנים לקראת אותו שינוי, שאת תוצאותיו נראה בקרוב".

פפר הוסיף, "הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקר מהשקעה גדולה בתקופת הדוח של הקמת סניף של החברה בברזיל אשר הסתכמו ב- 363 אלף שקל לעומת 58 אלף שקל בתקופה המקבילה וכי הכנסות חברת הבת בברזיל עדין לא נכללות בדוחות, וכן בשל גידול של הוצאות הנהלה וכלליות המשקפות את העלויות הקשורות להפיכת החברה לציבורית".

נציין, במהלך הרבעון השלישי הצטרף לחברה יעקב פרי, אשר מונה ליו"ר הדירקטוריון. פרי, אשר כיהן בעבר כמנכ"ל ונשיא סלקום וכיום מכהן כיו"ר בנק מזרחי טפחות, ציין כי התוכן הסלולארי הוא ענף שנמצא במגמת צמיחה בארץ ובחו"ל, ולחברת בי קונטקט יש את הכלים והיכולות להיות שחקן מוביל בו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.