פישר: רשימת עמלות הבנקים ארוכה ואולי אף מגוחכת

לדברי הנגיד: אינני מבין מדוע המערכת הבנקאית הישראלית מתפקדת כך בעוד שבמדינות אחרות הבנקים מתפרנסים בעיקר מהמרווח בין הריבית שהם משלמים לריבית שהם מקבלים
דרור איטח |

היום הופיע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר באסיפה השנתית של איגוד הבנקים. לדברי הנגיד, הכלכלה הישראלית נמצאת היום במצב טוב מאוד, גם לאחר הלחימה בלבנון. אמנם היתה האטה בפעילות המשק בתקופת הלחימה – האטה שהתבטאה בצמיחה שלילית ברביע השלישי – אולם האינדיקטורים האחרונים מצביעים על התאוששות יחסית מהירה בפעילות המשק לאחר הלחימה.

פישר סיפר כי על פי הערכות בנק ישראל, התמ"ג צפוי לצמוח ב-2006 בקצב של 4.8 אחוזים, אשר לדבריו מדובר בצמיחה מהירה בהשוואה בינלאומית, תוך גידול בהשקעות, גידול ביצוא, עודף במאזן התשלומים, קצב השקעות זרות גבוה מאוד, עלייה בפריון ושיפור בנתוני התעסוקה – וכל זה, למרות הפגיעה בצמיחה שנבעה מהלחימה. באשר לנתוני התקציב, לדברי פישר נתונים אלו מצביעים על התאוששות בהכנסות ממיסים. הגירעון בתקציב צפוי להגיע ב-2006 לכ-1.8 אחוזי תוצר.

פישר התייחס ליעד האינפלציה. לדבריו, האינפלציה נמוכה, וצפויה להיות מתחת ליעד ב-2006, כתוצאה בעיקר מהירידה במחיר הנפט ומייסוף השקל. פישר סיפר כי מטרת בנק ישראל הינה לחזור לתוך היעד – בין 1-3 אחוזים – באופן הדרגתי.

לדבריב הנגיד, בפני המשק ניצבים לפחות שני אתגרים חשובים: הפחתה בחוב הממשלתי, ובעיית העוני. "המצב המקרו-כלכלי של המשק טוב מאוד, אבל חשוב לשמור על כך ולא להיכנס לשאננות".

בהתייחסו למערכת הבנקאית, אמר פישר: "עובדה נוספת שלא מוסיפה לתחרות היא רשימת העמלות הארוכה ואולי אף המגוחכת. אינני מבין מדוע המערכת הבנקאית הישראלית מתפקדת כך בעוד שבמדינות אחרות הבנקים מתפרנסים בעיקר מהמרווח בין הריבית שהם משלמים לריבית שהם מקבלים". פישר הוסיף "יהיה זה טוב מאד אם בנק זר ייכנס לתחום הבנקאות הקמעונאית בישראל, ואני מקווה שכך יקרה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.