מחלבות גד בדרך ל-30 מיליון שקל בשוק החרדי

מנכ"ל מחלבות גד, עזרא כהן מגלה כי הסיבה להחלטה על השקעה בתחום היתה פנייה מהשוק היהודי בחו"ל; היעד לדבריו, "להיות שחקן מרכזי בשוק החרדי"
אפרת אדיר |

חברת "מחלבות גד", המחלבה הרביעית בגודלה בישראל, השלימה את מהלך המיתוג מחדש למגזר הכללי שהחל לפני כ-5 שנים ומסמנת את שנת 2007 כשנת ההשקה והחדירה למגזר החרדי, הכולל כ-120 אלף בתי אב ולמעלה מ-750 אלף נפש.

בראיון ל-BizTv מסביר עזרא כהן, הבעלים, מנכ"ל "מחלבות גד" ודור רביעי בתחום ייצור מוצרי חלב, כי הסיבה להחלטה השיווקית הזאת נבעה דווקא מפנייה של יהודים חרדים מהעולם, לייצא את מוצרי מחלבות גד לשווקים יהודיים בעולם. "מדובר, למעשה, בפנייה הפוכה", מסביר כהן, "בדרך כלל, מקובל שצרכנים בארץ מנסים את המוצרים וממליצים לחבריהם בחו"ל וכאן הדרישה באה מרחוק". שלא למצלמה, סיפרו לנו ראשי החברה, כי ההנחה שלהם לקראת הכניסה לשוק זה היא כי הם יגיעו למחזור מכירות של כ-30 מיליון שקל בשנה הראשונה.

כהן מגלה, כי החברה השקיעה כ-2 מיליון שקל בפיקוח והכשרת הרפתות ותהליכי החליבה, הכשרת קווי ייצור, חומרי גלם, חומרי אריזה והשגת כשרויות הבד"צ של הרב רובין. "סכום זה כולל גם קמפיין פרסומי, באמצעות פרסום אפיקים, שיתקשר את המהלך השיווקי. מכיוון שלא ניתן לפנות לקהל היעד באמצעות פרסומת בטלוויזיה, בחרנו לעלות בקמפיין בעיתונות החרדית, בתחנות הרדיו הפונות למגזר החרדי וכן עם שילוט חוצות".

הרגלי הצריכה של המגזר החרדי שונים בתכלית מאלה של המגזר הכללי, בעיקר בשל העובדה, כי הציבור החרדי אינו נוהג לאכול בחוץ לעיתים תכופות. "לכן", אומר כהן, "בחרנו להשקיע באיכות המוצרים, כי הציבור החרדי מעריך מזון פרימיום ביתי". גם סל המוצרים של הצרכן החרדי הפך למגוון וגדול יותר תוך שימת דגש על צריכת מוצרי מזון. כהן מעריך, כי 60% מהאוכלוסיה החרדית יכולה להיות רלוונטית למוצרים של גד.

נתון נוסף שעלה מבדיקת החברה על השוק הינו שילדים הם המניעים לקנייה ומשפיעים על הבחירה במוצר. כהן אומר, כי בשל העובדה שילדים גם אוהבים לגוון בבחירת המוצרים, מחלבות גד מתכוונת לעמוד עם היד על הדופק ולהתאים עצמה לשינויים בשוק.

בשלב הראשון פותחו למעלה מ-35 מוצרים שונים מסדרת הבולגריות, הלבנה, הצפתיות, פטה, ריקוטה, ויוגורט עיזים. מוצרי החלב ישווקו בשוק המאורגן ברשתות - "אלף" ו"זול פה" של שופרסל, "שפע שוק" של הריבוע הכחול ו"ברכל" של ברכת הארץ. כמו כן, ישווקו המוצרים גם בנקודות מכירה בהן ישנה אוכלוסיה מעורבת, הצורכת גם מוצרי בד"צ מהדרין, כמו בפ"ת, "יד-יצחק" וסניפי "חצי חינם".

מה הצפי למכירות במגזר החרדי לשנת 2007?

"המוצרים הושקו למגזר החרדי בחודש האחרון, כאשר עד היום אנחנו עומדים על מכירות בסך 7 מיליון שקל. אני צופה, כי נגיע ל-30 מיליון שקל מכירות ב-2007 ואף נשווה את נתחי השוק בקטגוריות השונות במגזר הכללי לנתחי השוק במגזר החרדי. מבחינת הגידול בשוק, אני מעריך שנגיע ל-20%. בנוסף, מחזור פעילות המחלבה הכולל בשנת 2006 יהיה למעלה מ-200 מיליון שקל".

מיהם המתחרים העיקריים בשוק החרדי בקטגורית מוצרי החלב?

"באופן מפתיע, בקטגוריות הגבינות המיוחדות במגזר החרדי אין מספר רב של שחקנים, כפי שניתן למצוא בשוק הכללי. בין המתחרים העיקריים ניתן למצוא את שטראוס עם מחלבות אביב ואת מחלבת תנובה-ירושלים אשר לקראת סגירה".

"רמת המודעות במגזר החרדי למוצרי חלב עזים ויתרונותיו גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית וכאן יש למחלבות גד יתרון. כמו כן, הגבינות האהובות ביותר על המגזר החרדי הן גבינות לבנות בטעמים וגבינות מלוחות, ולנו המומחיות לכך".

האם תייצאו את המוצרים לציבור החרדי המתגורר באירופה או בארה"ב?

"בוודאי. נשוק את המוצרים הללו גם לשווקים יהודיים באירופה ובארה"ב, הצורכים מוצרי בד"צ מהדרין והכשר "OU", המיועד לייצוא. למעשה, כבר התחלנו בשיווק והפצה לשוק האמריקאי.

איך יעוצבו המוצרים? האם ישתנה הלוגו?

"על מנת להתאים את המוצרים למגזר החרדי שדרגנו מספר מוצרים והגדלנו את נפח האריזות, המתאימה לצריכת המזון האופיינית למשפחה במגזר הזה. חלק מהאריזות הוגדלו מ-250 גרם ו-350 גרם ל-500 גרם ואף יוצרו אריזות חדשות, אך הלוגו לא ישתנה".

המחירים יעלו לצד הגדלת האריזות?

"לא. על אף הגדלת נפח האריזות לא נשנה את המחירים. אני מתכוון לספוג את עלויות התפעול וההשגחה, מכיוון שאני חושב שהשוק הזה צריך לקבל את המחירים הנכונים".

במחקרי שוק שערכה החברה, עלה, כי ארועים רבים במגזר החרדי מצריכים צריכת מוצרי חלב מוגברת כגון תשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב, עקב האיסור לאכול בשר. גם בחג השבועות חלה חובת אכילת מוצרי חלב, וכן "עונג שבת" ו"בין הזמנים".

מכון גיאוקרטוגרפיה בדק את המכירות לשנת 2006 בפילוח שוק מוצרי החלב במגזר החרדי ומצא, כי שוק הגבינות הלבנות עומד על ממוצע מכירות שנתי של 136 מיליון שקל; שוק היוגורט פרי עומד על 109 מיליון שקל; שוק הגבינות השמנות - 89 מיליון שקל; שוק הגבינה הלבנה - 6 מיליון שקל ושוק גבינות האירוח מגיע למכירות שנתיות של 9 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.