מחלבות גד בדרך ל-30 מיליון שקל בשוק החרדי
חברת "מחלבות גד", המחלבה הרביעית בגודלה בישראל, השלימה את מהלך המיתוג מחדש למגזר הכללי שהחל לפני כ-5 שנים ומסמנת את שנת 2007 כשנת ההשקה והחדירה למגזר החרדי, הכולל כ-120 אלף בתי אב ולמעלה מ-750 אלף נפש.
בראיון ל-BizTv מסביר עזרא כהן, הבעלים, מנכ"ל "מחלבות גד" ודור רביעי בתחום ייצור מוצרי חלב, כי הסיבה להחלטה השיווקית הזאת נבעה דווקא מפנייה של יהודים חרדים מהעולם, לייצא את מוצרי מחלבות גד לשווקים יהודיים בעולם. "מדובר, למעשה, בפנייה הפוכה", מסביר כהן, "בדרך כלל, מקובל שצרכנים בארץ מנסים את המוצרים וממליצים לחבריהם בחו"ל וכאן הדרישה באה מרחוק". שלא למצלמה, סיפרו לנו ראשי החברה, כי ההנחה שלהם לקראת הכניסה לשוק זה היא כי הם יגיעו למחזור מכירות של כ-30 מיליון שקל בשנה הראשונה.
כהן מגלה, כי החברה השקיעה כ-2 מיליון שקל בפיקוח והכשרת הרפתות ותהליכי החליבה, הכשרת קווי ייצור, חומרי גלם, חומרי אריזה והשגת כשרויות הבד"צ של הרב רובין. "סכום זה כולל גם קמפיין פרסומי, באמצעות פרסום אפיקים, שיתקשר את המהלך השיווקי. מכיוון שלא ניתן לפנות לקהל היעד באמצעות פרסומת בטלוויזיה, בחרנו לעלות בקמפיין בעיתונות החרדית, בתחנות הרדיו הפונות למגזר החרדי וכן עם שילוט חוצות".
הרגלי הצריכה של המגזר החרדי שונים בתכלית מאלה של המגזר הכללי, בעיקר בשל העובדה, כי הציבור החרדי אינו נוהג לאכול בחוץ לעיתים תכופות. "לכן", אומר כהן, "בחרנו להשקיע באיכות המוצרים, כי הציבור החרדי מעריך מזון פרימיום ביתי". גם סל המוצרים של הצרכן החרדי הפך למגוון וגדול יותר תוך שימת דגש על צריכת מוצרי מזון. כהן מעריך, כי 60% מהאוכלוסיה החרדית יכולה להיות רלוונטית למוצרים של גד.
נתון נוסף שעלה מבדיקת החברה על השוק הינו שילדים הם המניעים לקנייה ומשפיעים על הבחירה במוצר. כהן אומר, כי בשל העובדה שילדים גם אוהבים לגוון בבחירת המוצרים, מחלבות גד מתכוונת לעמוד עם היד על הדופק ולהתאים עצמה לשינויים בשוק.
בשלב הראשון פותחו למעלה מ-35 מוצרים שונים מסדרת הבולגריות, הלבנה, הצפתיות, פטה, ריקוטה, ויוגורט עיזים. מוצרי החלב ישווקו בשוק המאורגן ברשתות - "אלף" ו"זול פה" של שופרסל, "שפע שוק" של הריבוע הכחול ו"ברכל" של ברכת הארץ. כמו כן, ישווקו המוצרים גם בנקודות מכירה בהן ישנה אוכלוסיה מעורבת, הצורכת גם מוצרי בד"צ מהדרין, כמו בפ"ת, "יד-יצחק" וסניפי "חצי חינם".
מה הצפי למכירות במגזר החרדי לשנת 2007?
"המוצרים הושקו למגזר החרדי בחודש האחרון, כאשר עד היום אנחנו עומדים על מכירות בסך 7 מיליון שקל. אני צופה, כי נגיע ל-30 מיליון שקל מכירות ב-2007 ואף נשווה את נתחי השוק בקטגוריות השונות במגזר הכללי לנתחי השוק במגזר החרדי. מבחינת הגידול בשוק, אני מעריך שנגיע ל-20%. בנוסף, מחזור פעילות המחלבה הכולל בשנת 2006 יהיה למעלה מ-200 מיליון שקל".
מיהם המתחרים העיקריים בשוק החרדי בקטגורית מוצרי החלב?
"באופן מפתיע, בקטגוריות הגבינות המיוחדות במגזר החרדי אין מספר רב של שחקנים, כפי שניתן למצוא בשוק הכללי. בין המתחרים העיקריים ניתן למצוא את שטראוס עם מחלבות אביב ואת מחלבת תנובה-ירושלים אשר לקראת סגירה".
"רמת המודעות במגזר החרדי למוצרי חלב עזים ויתרונותיו גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית וכאן יש למחלבות גד יתרון. כמו כן, הגבינות האהובות ביותר על המגזר החרדי הן גבינות לבנות בטעמים וגבינות מלוחות, ולנו המומחיות לכך".
האם תייצאו את המוצרים לציבור החרדי המתגורר באירופה או בארה"ב?
"בוודאי. נשוק את המוצרים הללו גם לשווקים יהודיים באירופה ובארה"ב, הצורכים מוצרי בד"צ מהדרין והכשר "OU", המיועד לייצוא. למעשה, כבר התחלנו בשיווק והפצה לשוק האמריקאי.
איך יעוצבו המוצרים? האם ישתנה הלוגו?
"על מנת להתאים את המוצרים למגזר החרדי שדרגנו מספר מוצרים והגדלנו את נפח האריזות, המתאימה לצריכת המזון האופיינית למשפחה במגזר הזה. חלק מהאריזות הוגדלו מ-250 גרם ו-350 גרם ל-500 גרם ואף יוצרו אריזות חדשות, אך הלוגו לא ישתנה".
המחירים יעלו לצד הגדלת האריזות?
"לא. על אף הגדלת נפח האריזות לא נשנה את המחירים. אני מתכוון לספוג את עלויות התפעול וההשגחה, מכיוון שאני חושב שהשוק הזה צריך לקבל את המחירים הנכונים".
במחקרי שוק שערכה החברה, עלה, כי ארועים רבים במגזר החרדי מצריכים צריכת מוצרי חלב מוגברת כגון תשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב, עקב האיסור לאכול בשר. גם בחג השבועות חלה חובת אכילת מוצרי חלב, וכן "עונג שבת" ו"בין הזמנים".
מכון גיאוקרטוגרפיה בדק את המכירות לשנת 2006 בפילוח שוק מוצרי החלב במגזר החרדי ומצא, כי שוק הגבינות הלבנות עומד על ממוצע מכירות שנתי של 136 מיליון שקל; שוק היוגורט פרי עומד על 109 מיליון שקל; שוק הגבינות השמנות - 89 מיליון שקל; שוק הגבינה הלבנה - 6 מיליון שקל ושוק גבינות האירוח מגיע למכירות שנתיות של 9 מיליון שקל.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
