לרגל יום הילד הבינ"ל: איך מנהלים תוכנית חיסכון?
היום צוין יום הילד הבינלאומי, וההורים הצעירים שרוצים להבטיח את עתידם הכלכלי של ילדיהם ממהרים לפתוח להם תוכנית חיסכון בנקאית. אורי פישמן, מנכ"ל "אור-גאפ" ממליץ לנטוש את תוכנית החיסכון הבנקאית, להשקיע בשוק ההון ולהרוויח יותר.
לדבריו: "חוסר הידע של ההורים הצעירים באפשרויות הכלכליות העומדות לרשותם, מביאים אותם היישר אל תוכנית החיסכון הבנקאית הסטנדארטית. תוכנית חיסכון שכזו מניבה כ-3% רווח צמוד למדד בלבד. לאורך זמן, ניהול תיק השקעות שמבוסס על קרנות מנייתיות ואפיקים סולדים יניב תשואה גבוהה יותר מתוכנית החיסכון הבנקאית.
"אמנם, בתכנית חיסכון בנקאית אין שום סיכון, ואתה יודע כמה תרוויח בתום התקופה בדיוק. אולם, הסיכון בבניית תיק השקעות לטווח הארוך הוא סיכון מינורי, ולכן ההמלצה שלי היא לעזוב את תוכנית החיסכון הבנקאית ולהשקיע בשוק ההון" מסביר פישמן.
תוכנית ההשקעות עליה ממליץ פישמן היא שילוב של כ-50% מהתכנית במניות וכ-50% הנותרים בקרנות נאמנות או בתעודות סל. "אם נבדוק תיקי מניות לאורך זמן של 15-20 שנה, כולל תקופות משבר בשוק ההון כמו המשבר שהיה בשנת 2000, עדיין ניווכח שהתשואה גבוהה יותר מהתשואה שמקבלים בתוכנית חיסכון בנקאית." אמר פישמן והוסיף: "מכיוון שהתוכנית היא ארוכת שנים, ישנה אפשרות לשנות אותה בהתאם להלך הרוח בשוק ההון ולא להיתקע עם תוכנית החיסכון הבנקאית לתקופה ארוכה ללא שום יכולת לשנות."
בארה"ב בשנים האחרונות, השימוש בשוק ההון כתוכנית חיסכון לילדים גדלה מאוד, וכיום תיקי השקעות רבים מושקעים כתחליף לתוכנית החיסכון הסטנדארטית. הפיזור הממוצע בארה"ב הוא כ-70% במניות וכ-30% באפיקים סולידיים. פישמן מסביר שמעבר לתשואה גבוהה יותר שאפשר לקבל ביחס לתוכנית החיסכון הבנקאית, הכסף תמיד נגיש.
לדברי פישמן "תיק המניות מתנהל בהפקדה חודשית קבועה שאותה בוחרים ההורים להשקיע, ומנהל הקרן משקיע את הכסף עבורם. היכולת לשנות את ההשקעה כל הזמן והאפשרות להוציא חלק מהסכום או את כולו בכל זמן נתון ללא קנס (קנס שגובה הבנק על "שבירת" תוכנית החיסכון לפני סיום המועד) מאפשרים חופש פעולה וגמישות של ההורים עם הכסף אותו הם חוסכים לילדיהם. במידה וההורים בוחרים בתעודות סל, הם אלה שמחליטים לנווט את הכסף כראות עיניהם. היתרונות בקרן נאמנות היא ניהול הכספים ע"י איש מקצוע מיומן, ולמרות הסכום הנמוך ביחס לסכומים שמתגלגלים בשוק ההון, היחס של מנהל הקרן יהיה זהה לאלה שהפקידו עשרה מליון שקל."
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
