CIBC על גיוון אימג'ינג: פוטנציאל ארוך טווח
"תוצאות גיוון אימג'ינג ברבעון השלישי 2006 עלו על תחזיותינו והציגו שיפור הן בקצב השימוש בקפסולות והן בניהול ההוצאות", כך פתחו היום (א') האנליסטים ב-CIBC את סקירתם על מניית גיוון, בעקבות פרסום תוצאות הרבעון ביום חמישי האחרון.
האנליסטים סבורים, כי האירוע המשמעותי ביותר שהתרחש לאחרונה הנה הצגתה הראשונית של קפסולת Pillcam Colon בכנס רופאי הגסטרו שהתקיים בגרמניה במהלך אוקטובר 2006.
בשביל הידע הכללי, הקפסולה בעלת סנסורי הדמיה משני הצדדים, בעלות תדירות צילום של 4 תמונות בשניה למשך 10 שעות, במקביל לתאורה וזווית ראיה רחבה יחסית לשאר מוצרי גיוון אימג'ינג.
האנליסטים ב-CIBC שימרו את המלצתם על "תשואת סקטור", זאת נוכח אי הודאות לגבי לוחות הזמנים של הכיסוי הביטוחי לגלולה לאבחון המעי הגס, Pillcam Colon. מעריכים, כי במהלך השנתיים הקרובות תגבר המודעות ליתרונות המוצר לעומת שיטת הקולונוסקופיה המסורתית, בהתאם לפרסום נתונים קליניים חדשים, ותהליך זה יוביל להרחבת הכיסוי לגלולה.
ב-CIBC צופים, כי התרומה המהותית של Pillcam Colon על הכנסות גיוון אימג'ינג תחול משנת 2009, כאשר שינוי לטובה לעומת ההערכות עשוי להשפיע בצורה חיובית על הערכת שוויה של החברה בשוק.
עדכון תחזיות
למרות שהחברה לא סיפקה בשלב זה תחזיות לשנת 2007, ב-CIBC עידכנו כלפי מעלה את התחזית לשנת 2007, צופים הכנסות של 116 מיליון דולר ורווח נקי של 0.40 דולר למניה, לעומת הערכה קודמת של 114 מיליון דולר ו-0.36 דולר למניה.
האנליסטים טוענים, כי למרות שמדובר בהעלאת תחזיות קלה, הם מרגישים רמת ביטחון גבוהה יחסית לגבי יכולתה של הנהלת גיוון לעמוד ביעדים אלה.
לסיכום
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
