פיטורי עובד לאחר שינוי ארגוני שבוצע אצל המעבידה

העובדות ------- אבי גורי (להלן: "העובד") החל את עבודתו בעיריית רמלה (להלן: "המעבידה") בשנת 1998 כפקח עירוני. משנת 1994 הועסק העובד כמוקדן במוקד העירוני.

בשנת 2000 נעשה שינוי ארגוני במוקד העירוני, ובמקום עובדי העירייה הועסקו סטודנטים. העובד זומן לשימוע בו הוצעו לו מספר תפקידים, מתוכם הסכים העובד רק לתפקיד פקח בניה, שאליו, לאחר פגישתו עם מהנדס העירייה, התברר שאינו מתאים. עוד הוחלט להפנותו לרופא תעסוקתי לבחינת כושר עבודתו, אך העובד לא ביצע את הבדיקות הרפואיות הדרושות לכך.

בתאריך ה-30.7.01, התקיים שימוע נוסף בו הסכים העובד לעבוד כפקיד עירוני במשרד הרישוי, אך חזר בו כאשר התברר כי היקף המשרה הוא 75% בלבד. בסופו של דבר המליץ פורום השימוע בפני הועדה לפיטורין לפי פקודת העיריות, לפטר את העובד, זאת מכיוון שאין אצל המעבידה תפקיד פנוי ההולם את כישוריו.

בית הדין האזורי דחה את תביעת העובד, וקבע כי בשל השינוי הארגוני התעורר הצורך להעביר את העובד לתפקיד אחר. המעבידה עשתה מאמצים "אין ספור" להעביר את העובד לתפקיד אחר, וכי מאמצים אלו נכשלו בשל פעולות העובד. עוד נקבע בבית הדין האזורי כי סיבת הפיטורים לא היתה בשל הליקויים בתפקידו של העובד, והפיטורים נעשו בהסכמת ועד העובדים.

פסק דין ------- בית הדין הארצי לא קיבל את ערעורו של העובד וקבע כי אין הוא מוצא מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין האזורי.

בית הדין קבע, אף כי אין מקום להיענות לבקשת המערער ולחייב את המעבידה לחשוף בפניו את רשימת המשרות הפנויות ואת רשימת עובדי כוח אדם המועסקים אצלה. למעבידה הפררוגטיבה להחליט על שינוי מבני ועל העברת עובדים כתוצאה משינוי זה. בית הדין קבע כי לעובד לא קיימת הזכות לבחור את המשרה אליה הוא מבקש להיות משובץ, ומכיוון שהוצעו לעובד מספר הצעות והעובד בחר שלא לקבלן, לא היה מנוס מפיטוריו. בית הדין קבע, כי אין חשיבות לכך, כי במועד מאוחר יותר קיבלה המעבידה עובדים לתפקיד פנוי שהוצע לעובד, כל עוד העובד סרב לו במועד בו הוצע לו התפקיד.