הזרים הקפיצו את פועלים על פני טבע בסך המחזורים

כך חושף יובל צוק מהמחלקה הכלכלית בבורסה בסקירה על המסחר בבורסה במהלך השנה שחלפה. מחזור המסחר ב-30 המניות הסחירות ביותר ב-2005 הסתכם ב-69% מסך המחזור בבורסה
יובל צוק |

בשנת 2005 חלה ירידה קלה בריכוזיות המסחר בבורסה כאשר מחזור המסחר ב-30 המניות הסחירות ביותר הסתכם ב-69% מסך המחזור בבורסה, לעומת 71% אשתקד ו-76.7% בשנת 2003.

מחזור המסחר היומי בבורסה הגיע בשנת 2005 לשיא של כמיליארד ש"ח - גבוה בלמעלה מ-50% מהמחזור הממוצע אשתקד. על רקע נתוני גאות אלה, המאופיינת, בדרך כלל, במעבר של הציבור להשקיע גם במניות הבינוניות והקטנות, ניתן היה לצפות השנה לירידה משמעותית בריכוזיות המסחר. הנתונים בפועל מצביעים על שינוי קטן יחסית.

להלן ההתפתחויות העיקריות בצמרת המניות הסחירות ביותר בבורסה בשנת 2005:

מנית "בנק הפועלים" טיפסה לראש הרשימה, לאחר שבע שנים רצופות כסגניתה של "טבע". המחזור היומי הממוצע במנייה הסתכם כ-82 מיליון ש”ח גבוה בכ-56% מהמחזור אשתקד,בזכות עליית שער המניה בשיעור דומה. העניין שהביעו השנה משקיעי החוץ במניות הבנקים תרם לגידול בפעילות במניה.

לאחר חמש שנים בהן שמרה "טבע" על מעמדה כמניה הסחירה ביותר בבורסה, היא ירדה למקום השני לאחר גידול של כ-9% בלבד במחזור בת"א. משקל המסחר במניה מסך מחזור המסחר בבורסה ירד זו השנה השלישית ברציפות מכ-16% בשנת 2002 לכ-8% בשנת 2005. יש לציין כי מחזור המסחר במניה בארה"ב, שהיווה השנה כ-82% ממחזור המסחר הכולל במניה, ירד אף הוא בשנת 2005 בכ-6%, במונחים דולריים.

"בנק לאומי" נמצא במקום השלישי זו השנה החמישית ברציפות עם מחזור יומי ממוצע של כ-72 מיליון ש”ח- כפול מאשתקד.

כל 25 החברות הכלולות במדד ת"א-25 מופיעות השנה ברשימת 30 המניות הסחירות ביותר. אשתקד נעדרו מהרשימה "אסם" וכן "הראל השקעות" שצורפה למדד ביולי 2004 ,לאחר שאיחדה את שני סוגי מניותיה.

שלוש מניות שלא היו כלולות ב-2005 במדד ת"א-25 מופיעות ברשימה- "אורמת" שפתחה את שנת 2006 בראש רשימת ת"א-75 עם מחזור של 11.7 מיליון ש”ח ליום, "פרוטרום" לאחר עליה של 140% במחזור ו"ריטליקס".כמו כן כלולות ברשימת הסחירות "ליפמן" אשר נגרעה ממנו בתחילת שנת 2006, ו"אלווריון" שיצאה מהמדד באמצע שנת 2005,

מצטרפת חדשה נוספת היא מנית "פריגו", אשר החליפה את מנית "אגיס" לאחר המיזוג ביניהן במרץ 2005. בעוד מנית "אגיס" ניצבה אשתקד במקום השביעי עם מחזור יומי ממוצע של 17.4 מיליון ש”ח, נמצאת השנה מנית "פריגו" במקום ה-24 בלבד עם מחזור יומי בת"א של כ-8 מיליון ש”ח בלבד. חשוב להדגיש, כי כ-70% מהמסחר במנית "פריגו" האמריקאית מתבצע בארה"ב.

שלוש מניות שנכללו אשתקד נגרעו השנה מרשימת המניות הסחירות ביותר: "גיוון" אשר נגרעה באמצע שנת 2005 ממדד ת"א-25, "דלק רכב" ו"תדיראן קשר" לאחר ירידה של כ-35%-60% במחזור הממוצע בהן.

מבין 30 המניות הסחירות ביותר, הגידול החד ביותר במחזורי המסחר שייך ל"חברה לישראל"- זינוק של 175% לעומת אשתקד שהקפיץ אותה למקום השמיני לעומת המקום ה-21 אשתקד, ו"קבוצת דלק"- זינוק של 160% המציב אותה במקום ה-19 לעומת מקום 30 אשתקד. יש לציין כי עליית המחזורים בשתי מניות אלו נובעת בעיקר מהעובדה שהן השיגו את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2005 מבין מניות מדד ת"א-25.

בכל המניות שברשימה עלה השנה מחזור המסחר באופן ניכר, פרט למניות "אי.די.בי. אחזקות" ו"אלווריון" בהן ירד המחזור השנה בכ-10% לעומת אשתקד, ואילו במנית פרטנר עלה המחזור ב-4% בלבד.

הסקירה אינה כוללת את תעודות הסל "תאלי-25" (מחזור ממוצע של כ-17 מיליון ש”ח), "מבט ת"א-25" (8.75 מיליון ש”ח), "קסם ת"א-75" ו"קסם ת"א-100" (8 מיליון ש”ח כ"א) ו"קסם בנקים" (5.8 מיליון ש"ח) מכיוון שמדובר בסלי מניות ולא במניה של חברה בודדת.

מאת: יובל צוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.