הזרים הקפיצו את פועלים על פני טבע בסך המחזורים

כך חושף יובל צוק מהמחלקה הכלכלית בבורסה בסקירה על המסחר בבורסה במהלך השנה שחלפה. מחזור המסחר ב-30 המניות הסחירות ביותר ב-2005 הסתכם ב-69% מסך המחזור בבורסה
יובל צוק |

בשנת 2005 חלה ירידה קלה בריכוזיות המסחר בבורסה כאשר מחזור המסחר ב-30 המניות הסחירות ביותר הסתכם ב-69% מסך המחזור בבורסה, לעומת 71% אשתקד ו-76.7% בשנת 2003.

מחזור המסחר היומי בבורסה הגיע בשנת 2005 לשיא של כמיליארד ש"ח - גבוה בלמעלה מ-50% מהמחזור הממוצע אשתקד. על רקע נתוני גאות אלה, המאופיינת, בדרך כלל, במעבר של הציבור להשקיע גם במניות הבינוניות והקטנות, ניתן היה לצפות השנה לירידה משמעותית בריכוזיות המסחר. הנתונים בפועל מצביעים על שינוי קטן יחסית.

להלן ההתפתחויות העיקריות בצמרת המניות הסחירות ביותר בבורסה בשנת 2005:

מנית "בנק הפועלים" טיפסה לראש הרשימה, לאחר שבע שנים רצופות כסגניתה של "טבע". המחזור היומי הממוצע במנייה הסתכם כ-82 מיליון ש”ח גבוה בכ-56% מהמחזור אשתקד,בזכות עליית שער המניה בשיעור דומה. העניין שהביעו השנה משקיעי החוץ במניות הבנקים תרם לגידול בפעילות במניה.

לאחר חמש שנים בהן שמרה "טבע" על מעמדה כמניה הסחירה ביותר בבורסה, היא ירדה למקום השני לאחר גידול של כ-9% בלבד במחזור בת"א. משקל המסחר במניה מסך מחזור המסחר בבורסה ירד זו השנה השלישית ברציפות מכ-16% בשנת 2002 לכ-8% בשנת 2005. יש לציין כי מחזור המסחר במניה בארה"ב, שהיווה השנה כ-82% ממחזור המסחר הכולל במניה, ירד אף הוא בשנת 2005 בכ-6%, במונחים דולריים.

"בנק לאומי" נמצא במקום השלישי זו השנה החמישית ברציפות עם מחזור יומי ממוצע של כ-72 מיליון ש”ח- כפול מאשתקד.

כל 25 החברות הכלולות במדד ת"א-25 מופיעות השנה ברשימת 30 המניות הסחירות ביותר. אשתקד נעדרו מהרשימה "אסם" וכן "הראל השקעות" שצורפה למדד ביולי 2004 ,לאחר שאיחדה את שני סוגי מניותיה.

שלוש מניות שלא היו כלולות ב-2005 במדד ת"א-25 מופיעות ברשימה- "אורמת" שפתחה את שנת 2006 בראש רשימת ת"א-75 עם מחזור של 11.7 מיליון ש”ח ליום, "פרוטרום" לאחר עליה של 140% במחזור ו"ריטליקס".כמו כן כלולות ברשימת הסחירות "ליפמן" אשר נגרעה ממנו בתחילת שנת 2006, ו"אלווריון" שיצאה מהמדד באמצע שנת 2005,

מצטרפת חדשה נוספת היא מנית "פריגו", אשר החליפה את מנית "אגיס" לאחר המיזוג ביניהן במרץ 2005. בעוד מנית "אגיס" ניצבה אשתקד במקום השביעי עם מחזור יומי ממוצע של 17.4 מיליון ש”ח, נמצאת השנה מנית "פריגו" במקום ה-24 בלבד עם מחזור יומי בת"א של כ-8 מיליון ש”ח בלבד. חשוב להדגיש, כי כ-70% מהמסחר במנית "פריגו" האמריקאית מתבצע בארה"ב.

שלוש מניות שנכללו אשתקד נגרעו השנה מרשימת המניות הסחירות ביותר: "גיוון" אשר נגרעה באמצע שנת 2005 ממדד ת"א-25, "דלק רכב" ו"תדיראן קשר" לאחר ירידה של כ-35%-60% במחזור הממוצע בהן.

מבין 30 המניות הסחירות ביותר, הגידול החד ביותר במחזורי המסחר שייך ל"חברה לישראל"- זינוק של 175% לעומת אשתקד שהקפיץ אותה למקום השמיני לעומת המקום ה-21 אשתקד, ו"קבוצת דלק"- זינוק של 160% המציב אותה במקום ה-19 לעומת מקום 30 אשתקד. יש לציין כי עליית המחזורים בשתי מניות אלו נובעת בעיקר מהעובדה שהן השיגו את התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2005 מבין מניות מדד ת"א-25.

בכל המניות שברשימה עלה השנה מחזור המסחר באופן ניכר, פרט למניות "אי.די.בי. אחזקות" ו"אלווריון" בהן ירד המחזור השנה בכ-10% לעומת אשתקד, ואילו במנית פרטנר עלה המחזור ב-4% בלבד.

הסקירה אינה כוללת את תעודות הסל "תאלי-25" (מחזור ממוצע של כ-17 מיליון ש”ח), "מבט ת"א-25" (8.75 מיליון ש”ח), "קסם ת"א-75" ו"קסם ת"א-100" (8 מיליון ש”ח כ"א) ו"קסם בנקים" (5.8 מיליון ש"ח) מכיוון שמדובר בסלי מניות ולא במניה של חברה בודדת.

מאת: יובל צוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.