Bristol-Myers: עלייה ברווחים אך הורדה בציפיות
יצרנית התרופות Bristol-Myers Squibb פרסמה מוקדם יותר היום את דו"חותיה הרבעוניים לרבעון השלישי של שנת 2005. החברה דיווחה על עלייה ברווחים ביחס לרבעונים קודמים אך הורידה את ציפיות הרווח העתידיות. הדו"חות לא עמדו בציפיות האנליסטים. מוקדם יותר השבוע הודיעה החברה כי יתכן ותעצור פרוייקט לפיתוח תרופה נגד סכרת.
החברה דיווחה על עלייה של 27% ברווחים הרבעוניים בעיקר בשל מכירת חטיבת ייצור התרופות ללא מרשם בארה"ב ובקנדה. Bristol-Myers Squibb דיווחה על רווח של 964 מיליון דולר או 49 סנט למנייה אל מול 758 מיליון דולר או 38 סנט למנייה באותה תקופה בשנה שעברה.
המכירות הרבעוניות עמדו על 4.77 מיליארד דולר אל מול מכירות של 4.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. הסיבה העיקרית לירידה במכירות הינה הקשיים אליה נקלעה החברה במכירות תרופת ה-Plavix כנגד סתימת עורקים לאור תחרות הולכת וגוברת מצד תרופות גנריות.
בהורדת הכנסות והוצאות יוצאות מן הכלל הרוויחה החברה 31 סנט למנייה, רווח הנמוך ב-2 סנט מתחזיות האנליסטים. לאחר פרסום הדו"חות עדכנה החברה את צפי הרווח השנתי שלה. בעבר אמרה החברה כי היא צופה שהמכירות יגיעו לטווח העליון שבין 1.35-1.45 דולר למנייה, כעת צופה החברה להגיע לאמצע הטווח.
במהלך הרבעון החולף מכרה החברה את חטיבת התרופות ללא מרשם שלה בקנדה ובארה"ב לענקית יצרניות התרופות Novartis. בעקבות המכירה רשמה החברה הכנסות חד פעמיות של 569 מיליון דולר. מכירת החטיבה הגיעה כחלק מאסטרטגיה כוללת להתמקד ב-10 קטגוריות של מחלות בלבד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
