מפחיתים את גזי החממה: מענק ממשלתי להכנסת אוטובוסים היברידיים והתייעלות אנרגטית

המשרד להגנת הסביבה באמצעות מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת, אישר מענקים בסך 41 מיליון שקל ל-76 פרויקטים אשר ימונפו להשקעה כוללת של כ-200 מיליון שקל ויפחיתו כ-130,000 טון של פליטות גזי חממה
לירן סהר | (3)

במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק בסך הכול בשנים 2011-2012 151 מיליון שקל לפרויקטים והשקעות בתחומים שונים אשר יעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה.

מטרת התוכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת 2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה.

המענקים בהקצאה הראשונה חולקו למגזרים השונים לפי החלוקה הבאה:

במגזר המוניציפאלי אושרו 9 פרויקטים בסך מענקים של 7 מיליון שקל, במגזר התעשייתי אושרו 23 פרויקטים בסך מענקים של 19 מיליון שקל, במגזר המסחרי אושרו 45 פרויקטים בסך מענקים של 10 מיליון שקל ובמגזר התחבורה אושר פרויקט אחד עם מענק של כ-4 מיליון שקל.

יש לציין, כי במגזר המוניציפאלי, מגזר מסחרי ומגזר התחבורה אושרו רוב הבקשות אשר עברו את תנאי הסף. בנוסף, אישר המדען הראשי מענק ל-3 בקשות הכוללות התקנה ראשונה של טכנולוגיה ישראלית חדשנית בהיקף כולל של 1 מיליון שקל מענק.

הפרויקטים הבולטים שאושרו:

1. במגזר המוניציפאלי - פרויקטים של החלפת מערכות תאורת הרחוב והתייעלות אנרגטית במערכות מיזוג אוויר בישובים ירוחם, מודיעין עילית, פתח-תקווה, פוריידיס ומגדל העמק. לפרויקטים אלו הוקצו מענקים בסך 1.5 מיליון שקל והם צפויים להפחית כ-6600 טון פליטות גזי חממה בשנה ולחיסכון בעלויות החשמל של רשויות אלה.

2. לחברת אוטובוסים "קוים" אושר מענק בסך 3.8 מיליון שקל לרכישה של 12 אוטובוסים היברידיים בהשקעה כוללת של כ-20 מיליון שקל. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית מכניסה לשימוש אוטוביסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה.

3. למלון ניר עציון בצפון ומכון ון-ליר בירושלים אושר מענק בסך של כמיליון וחצי שקל להקמת מערכות גיאוטרמיות להתייעלות במערכת מיזוג האוויר תוך שימוש בטכנולוגיה של ניצול הטמפרטורה הקבועה בעומק הקרקע.

4. בענף המלונאות אושרו פרויקטים רבים להתייעלות במערכות חימום מים ומיזוג אוויר ביניהם מלונות דליה, שלום וסייסטה באילת, מלון יד השמונה, מלון גולדן קראון נצרת ומלונות נוספים ברחבי הארץ.

5. אושרו בקשות להחלפת מערכות מיזוג אוויר ומערכות חימום מים בבתי כנסת, מסגדים, מרכזי ספורט וחדרי כושר בכל רחבי הארץ.

שר התמ"ת, שלום שמחון מסר:"הפחתת גזי החממה הוא יעד לאומי שהממשלה קבעה והתחייבה אליו. משרד התמ"ת שותף לתכנית זו במסגרת קידום המחויבת של התעשייה והעסקים לסביבה. לשיטתי, אין קיום לתעשייה שאיננה ידידותית לסביבה ואנחנו נפעל לקדם ולסייע בהטמעת טכנולוגיות חדשות לטובת עמידה ביעדים שהצבנו."

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר :" זוהי הוכחה נוספת שחברות וארגונים מובילים מזהים שהגנת הסביבה מביאה גם לשיפור איכות חיינו ובריאותנו וגם לחיסכון כספי ניכר, בעיקר בימים בהם תעריפי החשמל עולים."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הממשלה הזו עובדת. תתרגלו. (ל"ת)
    הממשלה שהכי עבדה כאן 07/03/2012 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קשקשנים, לא יועיל 07/03/2012 13:46
    הגב לתגובה זו
    בדלק, כל עוד לא תהיה כאן תחבורה רצינית כמו באירופה נמשיך להיחנק כאן כמו בסין
  • 1.
    שטויות 07/03/2012 13:45
    הגב לתגובה זו
    בשבוע נמשיך להיחנק כאן
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.