מפחיתים את גזי החממה: מענק ממשלתי להכנסת אוטובוסים היברידיים והתייעלות אנרגטית
במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק בסך הכול בשנים 2011-2012 151 מיליון שקל לפרויקטים והשקעות בתחומים שונים אשר יעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה.
מטרת התוכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת 2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה.
המענקים בהקצאה הראשונה חולקו למגזרים השונים לפי החלוקה הבאה:
במגזר המוניציפאלי אושרו 9 פרויקטים בסך מענקים של 7 מיליון שקל, במגזר התעשייתי אושרו 23 פרויקטים בסך מענקים של 19 מיליון שקל, במגזר המסחרי אושרו 45 פרויקטים בסך מענקים של 10 מיליון שקל ובמגזר התחבורה אושר פרויקט אחד עם מענק של כ-4 מיליון שקל.
יש לציין, כי במגזר המוניציפאלי, מגזר מסחרי ומגזר התחבורה אושרו רוב הבקשות אשר עברו את תנאי הסף. בנוסף, אישר המדען הראשי מענק ל-3 בקשות הכוללות התקנה ראשונה של טכנולוגיה ישראלית חדשנית בהיקף כולל של 1 מיליון שקל מענק.
הפרויקטים הבולטים שאושרו:
1. במגזר המוניציפאלי - פרויקטים של החלפת מערכות תאורת הרחוב והתייעלות אנרגטית במערכות מיזוג אוויר בישובים ירוחם, מודיעין עילית, פתח-תקווה, פוריידיס ומגדל העמק. לפרויקטים אלו הוקצו מענקים בסך 1.5 מיליון שקל והם צפויים להפחית כ-6600 טון פליטות גזי חממה בשנה ולחיסכון בעלויות החשמל של רשויות אלה.
2. לחברת אוטובוסים "קוים" אושר מענק בסך 3.8 מיליון שקל לרכישה של 12 אוטובוסים היברידיים בהשקעה כוללת של כ-20 מיליון שקל. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית מכניסה לשימוש אוטוביסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה.
3. למלון ניר עציון בצפון ומכון ון-ליר בירושלים אושר מענק בסך של כמיליון וחצי שקל להקמת מערכות גיאוטרמיות להתייעלות במערכת מיזוג האוויר תוך שימוש בטכנולוגיה של ניצול הטמפרטורה הקבועה בעומק הקרקע.
4. בענף המלונאות אושרו פרויקטים רבים להתייעלות במערכות חימום מים ומיזוג אוויר ביניהם מלונות דליה, שלום וסייסטה באילת, מלון יד השמונה, מלון גולדן קראון נצרת ומלונות נוספים ברחבי הארץ.
5. אושרו בקשות להחלפת מערכות מיזוג אוויר ומערכות חימום מים בבתי כנסת, מסגדים, מרכזי ספורט וחדרי כושר בכל רחבי הארץ.
שר התמ"ת, שלום שמחון מסר:"הפחתת גזי החממה הוא יעד לאומי שהממשלה קבעה והתחייבה אליו. משרד התמ"ת שותף לתכנית זו במסגרת קידום המחויבת של התעשייה והעסקים לסביבה. לשיטתי, אין קיום לתעשייה שאיננה ידידותית לסביבה ואנחנו נפעל לקדם ולסייע בהטמעת טכנולוגיות חדשות לטובת עמידה ביעדים שהצבנו."
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר :" זוהי הוכחה נוספת שחברות וארגונים מובילים מזהים שהגנת הסביבה מביאה גם לשיפור איכות חיינו ובריאותנו וגם לחיסכון כספי ניכר, בעיקר בימים בהם תעריפי החשמל עולים."
- 3.הממשלה הזו עובדת. תתרגלו. (ל"ת)הממשלה שהכי עבדה כאן 07/03/2012 14:43הגב לתגובה זו
- 2.קשקשנים, לא יועיל 07/03/2012 13:46הגב לתגובה זובדלק, כל עוד לא תהיה כאן תחבורה רצינית כמו באירופה נמשיך להיחנק כאן כמו בסין
- 1.שטויות 07/03/2012 13:45הגב לתגובה זובשבוע נמשיך להיחנק כאן
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.
