מפחיתים את גזי החממה: מענק ממשלתי להכנסת אוטובוסים היברידיים והתייעלות אנרגטית
במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק בסך הכול בשנים 2011-2012 151 מיליון שקל לפרויקטים והשקעות בתחומים שונים אשר יעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה.
מטרת התוכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת 2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה.
המענקים בהקצאה הראשונה חולקו למגזרים השונים לפי החלוקה הבאה:
במגזר המוניציפאלי אושרו 9 פרויקטים בסך מענקים של 7 מיליון שקל, במגזר התעשייתי אושרו 23 פרויקטים בסך מענקים של 19 מיליון שקל, במגזר המסחרי אושרו 45 פרויקטים בסך מענקים של 10 מיליון שקל ובמגזר התחבורה אושר פרויקט אחד עם מענק של כ-4 מיליון שקל.
יש לציין, כי במגזר המוניציפאלי, מגזר מסחרי ומגזר התחבורה אושרו רוב הבקשות אשר עברו את תנאי הסף. בנוסף, אישר המדען הראשי מענק ל-3 בקשות הכוללות התקנה ראשונה של טכנולוגיה ישראלית חדשנית בהיקף כולל של 1 מיליון שקל מענק.
הפרויקטים הבולטים שאושרו:
1. במגזר המוניציפאלי - פרויקטים של החלפת מערכות תאורת הרחוב והתייעלות אנרגטית במערכות מיזוג אוויר בישובים ירוחם, מודיעין עילית, פתח-תקווה, פוריידיס ומגדל העמק. לפרויקטים אלו הוקצו מענקים בסך 1.5 מיליון שקל והם צפויים להפחית כ-6600 טון פליטות גזי חממה בשנה ולחיסכון בעלויות החשמל של רשויות אלה.
2. לחברת אוטובוסים "קוים" אושר מענק בסך 3.8 מיליון שקל לרכישה של 12 אוטובוסים היברידיים בהשקעה כוללת של כ-20 מיליון שקל. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית מכניסה לשימוש אוטוביסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה.
3. למלון ניר עציון בצפון ומכון ון-ליר בירושלים אושר מענק בסך של כמיליון וחצי שקל להקמת מערכות גיאוטרמיות להתייעלות במערכת מיזוג האוויר תוך שימוש בטכנולוגיה של ניצול הטמפרטורה הקבועה בעומק הקרקע.
4. בענף המלונאות אושרו פרויקטים רבים להתייעלות במערכות חימום מים ומיזוג אוויר ביניהם מלונות דליה, שלום וסייסטה באילת, מלון יד השמונה, מלון גולדן קראון נצרת ומלונות נוספים ברחבי הארץ.
5. אושרו בקשות להחלפת מערכות מיזוג אוויר ומערכות חימום מים בבתי כנסת, מסגדים, מרכזי ספורט וחדרי כושר בכל רחבי הארץ.
שר התמ"ת, שלום שמחון מסר:"הפחתת גזי החממה הוא יעד לאומי שהממשלה קבעה והתחייבה אליו. משרד התמ"ת שותף לתכנית זו במסגרת קידום המחויבת של התעשייה והעסקים לסביבה. לשיטתי, אין קיום לתעשייה שאיננה ידידותית לסביבה ואנחנו נפעל לקדם ולסייע בהטמעת טכנולוגיות חדשות לטובת עמידה ביעדים שהצבנו."
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר :" זוהי הוכחה נוספת שחברות וארגונים מובילים מזהים שהגנת הסביבה מביאה גם לשיפור איכות חיינו ובריאותנו וגם לחיסכון כספי ניכר, בעיקר בימים בהם תעריפי החשמל עולים."
- 3.הממשלה הזו עובדת. תתרגלו. (ל"ת)הממשלה שהכי עבדה כאן 07/03/2012 14:43הגב לתגובה זו
- 2.קשקשנים, לא יועיל 07/03/2012 13:46הגב לתגובה זובדלק, כל עוד לא תהיה כאן תחבורה רצינית כמו באירופה נמשיך להיחנק כאן כמו בסין
- 1.שטויות 07/03/2012 13:45הגב לתגובה זובשבוע נמשיך להיחנק כאן
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
