מפחיתים את גזי החממה: מענק ממשלתי להכנסת אוטובוסים היברידיים והתייעלות אנרגטית
במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק בסך הכול בשנים 2011-2012 151 מיליון שקל לפרויקטים והשקעות בתחומים שונים אשר יעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה.
מטרת התוכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת 2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה.
המענקים בהקצאה הראשונה חולקו למגזרים השונים לפי החלוקה הבאה:
במגזר המוניציפאלי אושרו 9 פרויקטים בסך מענקים של 7 מיליון שקל, במגזר התעשייתי אושרו 23 פרויקטים בסך מענקים של 19 מיליון שקל, במגזר המסחרי אושרו 45 פרויקטים בסך מענקים של 10 מיליון שקל ובמגזר התחבורה אושר פרויקט אחד עם מענק של כ-4 מיליון שקל.
יש לציין, כי במגזר המוניציפאלי, מגזר מסחרי ומגזר התחבורה אושרו רוב הבקשות אשר עברו את תנאי הסף. בנוסף, אישר המדען הראשי מענק ל-3 בקשות הכוללות התקנה ראשונה של טכנולוגיה ישראלית חדשנית בהיקף כולל של 1 מיליון שקל מענק.
הפרויקטים הבולטים שאושרו:
1. במגזר המוניציפאלי - פרויקטים של החלפת מערכות תאורת הרחוב והתייעלות אנרגטית במערכות מיזוג אוויר בישובים ירוחם, מודיעין עילית, פתח-תקווה, פוריידיס ומגדל העמק. לפרויקטים אלו הוקצו מענקים בסך 1.5 מיליון שקל והם צפויים להפחית כ-6600 טון פליטות גזי חממה בשנה ולחיסכון בעלויות החשמל של רשויות אלה.
2. לחברת אוטובוסים "קוים" אושר מענק בסך 3.8 מיליון שקל לרכישה של 12 אוטובוסים היברידיים בהשקעה כוללת של כ-20 מיליון שקל. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית מכניסה לשימוש אוטוביסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה.
3. למלון ניר עציון בצפון ומכון ון-ליר בירושלים אושר מענק בסך של כמיליון וחצי שקל להקמת מערכות גיאוטרמיות להתייעלות במערכת מיזוג האוויר תוך שימוש בטכנולוגיה של ניצול הטמפרטורה הקבועה בעומק הקרקע.
4. בענף המלונאות אושרו פרויקטים רבים להתייעלות במערכות חימום מים ומיזוג אוויר ביניהם מלונות דליה, שלום וסייסטה באילת, מלון יד השמונה, מלון גולדן קראון נצרת ומלונות נוספים ברחבי הארץ.
5. אושרו בקשות להחלפת מערכות מיזוג אוויר ומערכות חימום מים בבתי כנסת, מסגדים, מרכזי ספורט וחדרי כושר בכל רחבי הארץ.
שר התמ"ת, שלום שמחון מסר:"הפחתת גזי החממה הוא יעד לאומי שהממשלה קבעה והתחייבה אליו. משרד התמ"ת שותף לתכנית זו במסגרת קידום המחויבת של התעשייה והעסקים לסביבה. לשיטתי, אין קיום לתעשייה שאיננה ידידותית לסביבה ואנחנו נפעל לקדם ולסייע בהטמעת טכנולוגיות חדשות לטובת עמידה ביעדים שהצבנו."
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר :" זוהי הוכחה נוספת שחברות וארגונים מובילים מזהים שהגנת הסביבה מביאה גם לשיפור איכות חיינו ובריאותנו וגם לחיסכון כספי ניכר, בעיקר בימים בהם תעריפי החשמל עולים."
- 3.הממשלה הזו עובדת. תתרגלו. (ל"ת)הממשלה שהכי עבדה כאן 07/03/2012 14:43הגב לתגובה זו
- 2.קשקשנים, לא יועיל 07/03/2012 13:46הגב לתגובה זובדלק, כל עוד לא תהיה כאן תחבורה רצינית כמו באירופה נמשיך להיחנק כאן כמו בסין
- 1.שטויות 07/03/2012 13:45הגב לתגובה זובשבוע נמשיך להיחנק כאן
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
קרן העושר התבקשה להקצות כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
משרד האנרגיה והתשתיות ביקש להקצות 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.
הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.
לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:
1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.
- קרן העושר של נורווגיה יוצאת מההשקעות בפז; האם היא בדרך לצאת מהשקעות ישראליות נוספות?
- קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.
