"כלכלות המזרח התיכון יתכווצו ב-4.1% ב-2020 בגלל מחיר הנפט"

בקרן המטבע הבינ"ל צופים שמחירי הסחורה ימשיכו להיות מושפעים מלחצי המגפה ושהמחירים ינועו בין 40 ל-50 דולר לחבית, מה שיכניס את מרבית הכלכלות מבוססות הנפט באזור לתסבוכת פיסקאלית
ארז ליבנה | (1)

הנפט נחשב לסם החיים של חלק לא מבוטל ממדינות ערב. למרות התחזיות השליליות לטווח הארוך, בזכות הרעב העולמי הבלתי נדלה – לפחות עד תחילת השנה – מדינות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, איראן ולוב, מצליחות לייצר ולשמר יציבות (יחסית) פנים מדינית במרבית המקרים.

אבל זה לא בדיוק נכון לומר. אם מסתכלים על האופן שבו מבזבזות המדינות את ההכנסות הגדולות מהנפט, ראוי יותר לכנות את הנפט למשקה אנרגיה למדינות אלה. זאת מאחר ומרביתן מסתמכות על המרץ שהוא נותן לכלכלה, אבל הרווחים נעלמים בין שחיתויות לחוסר בהשקעה מספקת בהון אנושי, מה שמוביל לצמיחה מועטה שאינה מתבססת על היכולת לפתח עוד שווקים. בקיצור, נוצרה תלות מוגזמת.

 

עד כמה התלות הזו אקוטית? תקציבה של ערב הסעודית ב-2018 נאמד ב-261 מיליארד דולר, כאשר שני שליש, כלומר בערך 174 מיליארד דולר, הגיעו מהכנסות של אראמקו ונפט. סעודיה, שיזמה את מלחמת המחירים בתחילת השנה – אשר הביאה את מחיר החוזים העתידיים על הנפט בחודש אפריל לראשונה למחיר שלילי של מינוס 38 דולר לפני שנסגרו על 11 דולר לחבית – זקוקה למחיר נפט של 80 דולר לחבית כדי לאזן את התקציב שלה. עם זאת המדינה חזתה שמחיר הנפט בשנה הבאה יעמוד על בין 50 ל-55 דולר לחבית. אם ניקח את אמצע הטווח - 52.5 דולר לחבית, זה פער של למעלה מ-34% בהכנסות של המדינה. זה בור גדול.

 

עכשיו מגיעות החדשות העוד יותר רעות. המצב לא הולך להשתפר בזמן הקרוב, או לפחות כנראה עד סוף 2021. למה? קרן המטבע הבינ"ל (IMF) חוזה כי הכלכלות המזרח תיכוניות – כן גם ישראל בתוכן – יתכווצו בממוצע של 4.1% ב-2020, כשאת מרבית הפגיעה יחטפו מדינות עשירות בנפט. זאת בשל הירידה בצריכת הנפט העולמית השנה, כולל הסגרים החדשים באירופה, שמבשרים על האטה בפעילות הכלכלית שתשפיע ותלחץ את מחירי הנפט, יחד עם חוסר איזון בהיצע.

 

ההערכה האחרונה של ה-IMF היא הורדה של 1.3% ביחס לתחזית הקודמת באפריל. "שילוב השוק הכלכלי העולמי והשוק ליבוא והיצוא של הנפט, הובילו לירידה חדה שמשתנה בין מדינות שמייבאות ואלה שמייצאות אותו", אמר ג'יהאד עזור, מנהל אזור המזרח התיכון ומרכז אסיה ב-IMF לרשת CNBC. "בממוצע, נראה צמיחה שלילית של 6.6% למדינות המייצאות נפט וצמיחה שלילית של 1% למדינות שמייבאות נפט", אמר.

 

"מסדרון המחירים לתחילת 2021 עומד על בין 40 ל-45 דולר לחבית, כשבסך הכללי, הממוצע צפוי לעמוד בין 40 ל-50 דולר. חשוב גם לעקוב אחר ההתאוששות בביקושים, שהיווה פקטור ואינדיקטור חשוב שראינו השנה, כמו גם אנרגיה שצפויה להגיע ממקורות אחרים", סיכם.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בורסע 21/10/2020 06:48
    הגב לתגובה זו
    את פני המזרח התיכון . אוי כמה קשה הולך להיות העולם שלנו וכמה מורכב . מדינות שלא ידעו להתעלות על עצמן יכחדו.
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן