"כלכלות המזרח התיכון יתכווצו ב-4.1% ב-2020 בגלל מחיר הנפט"
הנפט נחשב לסם החיים של חלק לא מבוטל ממדינות ערב. למרות התחזיות השליליות לטווח הארוך, בזכות הרעב העולמי הבלתי נדלה – לפחות עד תחילת השנה – מדינות כמו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, איראן ולוב, מצליחות לייצר ולשמר יציבות (יחסית) פנים מדינית במרבית המקרים.
אבל זה לא בדיוק נכון לומר. אם מסתכלים על האופן שבו מבזבזות המדינות את ההכנסות הגדולות מהנפט, ראוי יותר לכנות את הנפט למשקה אנרגיה למדינות אלה. זאת מאחר ומרביתן מסתמכות על המרץ שהוא נותן לכלכלה, אבל הרווחים נעלמים בין שחיתויות לחוסר בהשקעה מספקת בהון אנושי, מה שמוביל לצמיחה מועטה שאינה מתבססת על היכולת לפתח עוד שווקים. בקיצור, נוצרה תלות מוגזמת.
עד כמה התלות הזו אקוטית? תקציבה של ערב הסעודית ב-2018 נאמד ב-261 מיליארד דולר, כאשר שני שליש, כלומר בערך 174 מיליארד דולר, הגיעו מהכנסות של אראמקו ונפט. סעודיה, שיזמה את מלחמת המחירים בתחילת השנה – אשר הביאה את מחיר החוזים העתידיים על הנפט בחודש אפריל לראשונה למחיר שלילי של מינוס 38 דולר לפני שנסגרו על 11 דולר לחבית – זקוקה למחיר נפט של 80 דולר לחבית כדי לאזן את התקציב שלה. עם זאת המדינה חזתה שמחיר הנפט בשנה הבאה יעמוד על בין 50 ל-55 דולר לחבית. אם ניקח את אמצע הטווח - 52.5 דולר לחבית, זה פער של למעלה מ-34% בהכנסות של המדינה. זה בור גדול.
עכשיו מגיעות החדשות העוד יותר רעות. המצב לא הולך להשתפר בזמן הקרוב, או לפחות כנראה עד סוף 2021. למה? קרן המטבע הבינ"ל (IMF) חוזה כי הכלכלות המזרח תיכוניות – כן גם ישראל בתוכן – יתכווצו בממוצע של 4.1% ב-2020, כשאת מרבית הפגיעה יחטפו מדינות עשירות בנפט. זאת בשל הירידה בצריכת הנפט העולמית השנה, כולל הסגרים החדשים באירופה, שמבשרים על האטה בפעילות הכלכלית שתשפיע ותלחץ את מחירי הנפט, יחד עם חוסר איזון בהיצע.
- לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
- הבורסה בעומאן - שלוש הנפקות ענק מתוכננות בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההערכה האחרונה של ה-IMF היא הורדה של 1.3% ביחס לתחזית הקודמת באפריל. "שילוב השוק הכלכלי העולמי והשוק ליבוא והיצוא של הנפט, הובילו לירידה חדה שמשתנה בין מדינות שמייבאות ואלה שמייצאות אותו", אמר ג'יהאד עזור, מנהל אזור המזרח התיכון ומרכז אסיה ב-IMF לרשת CNBC. "בממוצע, נראה צמיחה שלילית של 6.6% למדינות המייצאות נפט וצמיחה שלילית של 1% למדינות שמייבאות נפט", אמר.
"מסדרון המחירים לתחילת 2021 עומד על בין 40 ל-45 דולר לחבית, כשבסך הכללי, הממוצע צפוי לעמוד בין 40 ל-50 דולר. חשוב גם לעקוב אחר ההתאוששות בביקושים, שהיווה פקטור ואינדיקטור חשוב שראינו השנה, כמו גם אנרגיה שצפויה להגיע ממקורות אחרים", סיכם.
- 1.בורסע 21/10/2020 06:48הגב לתגובה זואת פני המזרח התיכון . אוי כמה קשה הולך להיות העולם שלנו וכמה מורכב . מדינות שלא ידעו להתעלות על עצמן יכחדו.
גג סולארי (X)מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
החל מהחודש, כל היתר בנייה כולל התקנת פאנלים - ניתוח עלויות, תמריצים והשלכות כלכליות
אנרגיה מתחדשת התקנות החדשות של משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון מחייבות התקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות מבנים חדשים. החובה חלה על מעל 10,000 בתים פרטיים בשנה ועל בניינים מסחריים. המטרה להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ל-30% מצריכת החשמל עד 2030, תוך חיסכון של 35,000 דונם קרקע לשדות סולאריים. הסיכוי שיעמדו ביעד הזה הוא נמוך.
מכל מקום, השינוי משפיע על תהליכי אישור בנייה, ומעלה את עלויות הפרויקטים ב-4,000 עד 5,00 שקל ליחידת דיור. כן, עוד סיבה לקבלנים להקים את מחירי הדירות.
התקנות אושרו ביוני על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לאחר דיונים שהתמקדו בהיתכנות טכנית וכלכלית. עד 2040, צפויות להתווסף 3,500 מגה-וואט הספק סולארי מגגות, בהשקעה שנתית של 700 מיליון שקל. זהו צעד ראשון בהחלפת דודי שמש בפאנלים משולבים עם משאבות חום, כפי שמומלץ בדו"ח משרד האנרגיה שפורסם לאחרונה. על הדרך הסבירו לנו שדודי שמש מאוד לא יעילים.
החובה חלה על בתים פרטיים צמודי קרקע עם גג מעל 100 מ"ר, ועל מבנים לא למגורים כגון מחסנים ומשרדים עם גג מעל 250 מ"ר. בנייני מגורים משותפים פטורים בשלב זה, אך תוכנית להרחבת החובה אליהם צפויה ב-2026. הפטורים כוללים מבנים היסטוריים, סככות ללא קירות, גגות בקו חוף ראשון או כאלה שאינם מתאימים מבחינה סטטית להתקנה. ועדות תכנון מקומיות יבדקו פניות לפטור, אך ההערכה היא שרק חלק קטן יזכה לפטור, כדי למנוע ניצול לרעה.
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במבנים עם גג בשיפוע, ההתקנה תותאם לזווית אופטימלית של 30-35 מעלות, עם דרישה לשמירה על עמידות בפני רוחות של 120 קמ"ש. רשויות מקומיות יקבלו כלים דיגיטליים לבדיקת היתכנות, כולל מיפוי שמשי שמבוסס על נתוני מטאו-טק של משרד האנרגיה.
