יהלי רוטנברג
צילום: רונן טופלברג יח"צ עוגן

האוצר נגד המשטרה - אסור לכם להעלות שכר בלי אישור

החשש הגדול - המשטרה מנסה לאלץ את האוצר להתקפל, העלתה שכר לשוטרים בהערכה שהאוצר לא יגיד להם בהמשך - "תחזירו את הכסף"; באוצר חוששים מתקדים וטוענים - "לא נשלם משכורות; האחריות על המשטרה"
עמית בר | (3)

החשב הכללי, יהלי רוטנברג, והממונה על השכר, אפי מלכין פרסמו בשבוע שעבר הודעה משותפת שמספקת רמז עבה על מאחורי הקלעים של היחסים בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים והשר איתמר בן גביר. 

"משרד האוצר מוקיר את שוטרי משטרת ישראל וסוהרי שירות בתי הסוהר שמבצעים עבודת קודש ושומרים על ביטחון המדינה", נכתב בפתיח ההודעה, "בשנים האחרונות, מתוך הכרה בחשיבות תפקידם, הושקעו משאבים רבים בשיפור תנאי השכר והרווחה של אנשי מערכת הביטחון. לדוגמה, במסגרת התר"ש האחרון סוכמו תוספות שכר לשוטרים בשיעורים של מעל 20%. 

 

"משרד האוצר פועל במסגרת חוקים ותקנות המחייבים קבלת אישורים מתאימים לכל פעולה תקציבית. הודעות חד-צדדיות שאינן מבוססות על אישור מהגורמים המוסמכים לכך אסורות בתכלית האיסור ואינן חוקיות. מהלכים שגויים מעין אלו יוצרים ציפיות בקרב השוטרים והסוהרים, באופן שאינו תורם לחיזוק המורל ומסירותם".

אין כאן הרבה מקום לפרשנות - במשרד האוצר רומזים שבמשטרה מכתיבים להם או קובעים שכר לשוטרים בלי אישור מהם. הם גם מכינים תרופה למכה ומסבירים לשוטרים - "אל תבואו אלינו בטענות, לא אישרנו, הבוסים שלכם הם הבעיה". 

ולסיום כותבים באוצר - "משרד האוצר פתוח לשיח פורה ובונה עם כל הגופים הרלוונטיים, במטרה למצוא פתרונות מיטביים לשיפור תנאי השירות של אנשי מערכת הביטחון, תוך התחשבות במגבלות התקציביות".

במקביל להודעה לתקשורת משרד האוצר שלח אזהרה למשטרת ישראל שבל תעבור על החוק בנוגע לקביעות השכר לשוטרים באופן חד צדדי.

 

האזהרה: הפרת חוק יסודות התקציב

"חל איסור מוחלט להתערב במערכת הכספית ולעקוף את הרשאות החשב וליצור סיטואציה שבה המערכת הכספית תחויב שלא באישור חשבת המשטרה...עקיפת הסמכויות מהווה הפרה חמורה של חוק יסודות התקציב וחוק נכסי המדינה".

נראה שבאוצר חוששים ממחטף של המשטרה - העלאות שכר והגדלת התקציב בלי שיקבלו אישור לכך. האם זה אפשרי? מצב כזה יביא להגדלת ההוצאות השוטפות של המשטרה, אך מדובר בחריגה מתקציב, והחשב הכללי מבין שזה שינוי כללי המשחק. במשטרה מפגינים שרירים ושמים פס על התקציב וקובעים אותו בשטח והדרך היחידיה של החשב הכללי ושל האוצר לשלוט בתקציב זה להפגין כעת כוח ולהציב קו אדום אחרת תהיה אנרכיה תקציבית - כל משרד יכול להשתולל בתקציב. 

קיראו עוד ב"קריירה"

ולכן, החשב הכללי מאיים בעצירת משכורות לשוטרים באם יימצא שמדובר בחריגה מהתקציב ופעילות לא מורשית של העלאת שכר. 

הרקע למכתב האוצר הוא דיווחים פנימיים במשטרה על הבטחות לתוספות שכר החשב הכללי הדגיש כי תוספות שכר לשוטרים כבר סוכמו במסגרת תוכנית רב-שנתית בשיעור של מעל 20%, וכל שינוי נוסף מחייב אישור מפורש.

 

עלייה במתיחות בין האוצר למשטרה

האזהרה באה לאחר שמשרד האוצר הביע חוסר שביעות רצון מהאופן שבו המשטרה מנהלת את תקציבה. החשד להתערבות בלתי חוקית בשכר השוטרים מצטרף לעימותים קודמים בנוגע לניהול תוספות השכר שהוסכמו במסגרת התוכנית הרב-שנתית.

 

שאלות ותשובות

מה החשדות שמשרד האוצר מעלה נגד משטרת ישראל?

משרד האוצר טוען כי ישנו ניסיון להגדיל רכיב בשכר השוטרים ללא תיאום עם חשבת המשטרה, דבר המהווה הפרה של חוק יסודות התקציב.

מה עלול לקרות אם החשדות יתאמתו?

האוצר עשוי לעכב את תשלום משכורות דצמבר לשוטרים ואף לשתק פעילות משטרתית שאינה מבצעית עד להסדרת הנושא.

האם כבר אושרו תוספות שכר לשוטרים?

כן, במסגרת תוכנית רב-שנתית אושרו תוספות שכר לשוטרים בשיעור של מעל 20%.

כיצד משפיעה הסוגיה על יחסי האוצר והמשטרה?

המתיחות בין הארגונים עולה, במיוחד לאור טענות על ניהול לא תקין של תוספות שכר ותיאומים תקציביים.

האם מדובר בצעד תקדימי?

האוצר מדגיש כי אם יתברר שהמשטרה פעלה ללא תיאום, הדבר יהווה תקדים חמור בניהול הכספי וקו אדום שאסור לחצות אותו.

מהן ההשלכות המשפטיות של עקיפת סמכויות החשבת?

הפרת חוק יסודות התקציב עלולה להוביל לסנקציות כלכליות ואף לחקירה מעמיקה מצד האוצר.

כיצד המשטרה מגיבה לטענות?

נכון לעכשיו, המשטרה לא הגיבה באופן רשמי לחשדות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא פראייר 04/01/2025 23:11
    הגב לתגובה זו
    כבר החזירו
  • 2.
    כל מי שיכול שיברח מהספינה הטובעת (ל"ת)
    יוסי ק 23/12/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שף 23/12/2024 05:33
    הגב לתגובה זו
    כאוס
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקמפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוק

ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?

הדס ברטל |

חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.

דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.

הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.

במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.

לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול

מהנדסי בינה מלאכותית ואנשי פיתוח מעדיפים לכתוב מיילים ידנית, לרשום הערות במחברת ולהימנע מכלי תיאום פגישות אוטומטיים. מתברר שלא הכול צריך להיעשות עם רובוט

עמית בר |

אנשי ה-AI לא בהכרח נותנים ל-AI לנהל להם את היום - בתוך עולם העבודה החדש, שבו בינה מלאכותית משתלבת בכל תחום, דווקא מי שמפתחים את הכלים הללו בוחרים לעיתים קרובות לעשות דברים בדרך הישנה. הם כותבים מיילים בעצמם, מנהלים לוחות שנה ידנית, ולעיתים אפילו רושמים סיכומים בכתב יד.

מפתחי למידת מכונה מספרים כי הם מסרבים לתת ל-AI לנסח מיילים מההתחלה, רק לאחר טיוטה ידנית היא משתמשת בכלים כמו Copilot לעריכה. אותו דפוס חוזר גם בתיאום פגישות: רבים מעדיפים לרשום ידנית או אפילו להתקשר כדי לוודא שהפרטים נקלטו היטב.

דוח של מכון מקינזי מעריך שטכנולוגיה קיימת יכולה להחליף 57% משעות העבודה, אך מדגיש שזו רק אפשרות טכנית, בפועל אנשים וארגונים בוחרים מה באמת להעביר למכונה. בחברות רבות מעכבים אוטומציה כדי שעובדים חדשים ילמדו קודם את היסודות בעצמם.

יד כותבת, מוח חושב

חוקרת AI במיקרוסופט מתעדת פגישות בהקלדה אישית במקום להשתמש בסיכום אוטומטי, ויועץ שיווק פותח כל מצגת בכתב יד על נייר לפני שהוא עובר לדיגיטל. כתיבה ידנית, לדבריהם, משפרת זיכרון, יוצרת סדר מחשבתי ומשדרת נוכחות והקשבה אמיתית.

דווקא מי שבונה את הכלים מכיר אותם הכי טוב יודע מתי עדיף להישאר אנושי. בינה מלאכותית היא פטיש חזק מאוד, אבל לדבריהם לא כל דבר הוא מסמר.