מנהטן ניו יורק (X)מנהטן ניו יורק (X)

הפקקים בניו יורק נעלמו - איך זה קרה?

האם אפשר להעלים פקקים? מה זאת אגרת גודש, היכן המודל הזה קיים והאם הוא הצליח והאם אגרת גודש תפתור את בעיית הפקקים בת"א? 

עמית בר | (27)
נושאים בכתבה פקקים ניו יורק

במשך עשורים מנהטן היתה עמוסה ופקוקה, אחד האזורים הכי פקוקים בעולם. בשעות השיא היו עשרות נתיבים וגשרים עומדים קפואים, והמטרופולין שידוע באנרגיה הבלתי פוסקת שלו הפך לאחד המקומות המתסכלים ביותר לנהיגה. בתחילת השנה יצאה לדרך תוכנית אגרת הגודש, שהטילה חיוב יומי על כל רכב פרטי הנכנס לאזורים המרכזיים בשעות העומס. ההימור היה גדול, ההתנגדויות היו עזות, היו חששות מפגיעה גדולה בעסקים בעיר. אך בתוך חודשים ספורים התמונה השתנתה מן הקצה אל הקצה. זה אומר שגם אצלנו יש תקווה - עוד מספר שנים בודדות אמורה להיות אגרת גודש בכניסה לתל אביב, זה צפוי להוריד את התנועה ואת הפקקים. 

הנתונים בניו יורק מרשימים - יש ירידה חדה בכניסות רכבים, כ-65 אלף פחות רכבים ביום באזור הגודש.  מדובר בירידה של כ‑12% במספר כלי הרכב שנכנסים למרכז העיר. תנועת הרכב במנהטן עצמה ירדה ב-25% בשעות השיא. זמני הנסיעה התקצרו בממוצע בקרוב ל-7 דקות על כל שעת נסיעה ויש מצבים שהחיסכון בזמן מגיע גם ל-50% לעומת המצב הקודם. יש עלייה משמעותית בשימוש בכלי תחבורה ציבורית.

מדובר במהפכה של ממש. אין פקקים משמעותיים, יש נסיעה קולחת ומגיעים הרבה יותר מהר ממקום למקום. 

יתרונות נוספים 

הרווחים של רפורמת אגרת הגודש מגיעים גם מתחומים אחרים. מספר תאונות הדרכים באזורי האגרה ירד ב‑14% וזה מתבטא גם בירידה דומה במספר הפצועים ובתמותת הולכי הרגל. ההליכה בעיר הפכה להיות בטוחה הרבה יותר מבעבר. 

כמו כן, הפחתת הנסועה השפיעה ישירות על איכות האוויר. רמות פליטת המזהמים ירדו. עבור תושבים הסובלים ממחלות נשימה או רגישות לזיהום, מדובר בהקלה ניכרת. בנוסף לכך, העיר פחות רועשת - נרשמה ירידה של 70% בתלונות על רעש וצפירות.

מעבר לכך, החשש מפגיעה בעסקים התברר כמוגזם לחלוטין. מרכזי הקניות והחנויות הקטנות במנהטן רשמו גידול מצטבר של מאות מיליוני דולרים במחזור המכירות. תעשיית התיאטרון, ובפרט ברודווי, הציגה עונת שיא עם הכנסות של כמעט שני מיליארד דולר ממכירת כרטיסים. תפוסת המלונות עלתה על התחזיות, והמסעדות והברים דיווחו על תנועת לקוחות ערה.

ההצלחה הכלכלית מוסברת גם בהיבט הפסיכולוגי: מרחב עירוני פחות עמוס ומאיים מושך יותר אנשים להסתובב, לקנות ולבלות. כך נוצר מעגל שמזין את עצמו - פחות פקקים, יותר קונים, יותר פעילות כלכלית.

מעבר לכל האמור יש שיפור כלכלי שקשה למדידה. אנשים חוסכים בזמן נסיעה, יש להם יותר זמן פנוי או יותר זמן עבודה, זמן שווה כסף. הם הרוויחו זמן - משמע הרוויחו כסף, יש כאן רווחה-תועלת ציבורית מאוד מרשימה.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

הכנסות האגרות אמורות להגיע לחצי מיליארד דולר בשנה. הכספים הללו מיועדים להשקעות ישירות בשיפור מערך התחבורה: רכישת מאות קרונות מטרו חדשים, הרחבת קווי אוטובוס מהירים, מעבר לציים חשמליים, התקנת מערכות איתות מתקדמות והנגשת תחנות נוספות. לעיר יש תוכנית השקעות של כ‑15 מיליארד דולר לחמש השנים הקרובות וחלק משמעותי ממנה ימומן דרך אגרת הגודש. 


מה זאת אגרת גודש, איפה זה קיים  ומה זה תרם במקומות האלו?

אגרת גודש היא תשלום יומי שמוטל על כלי רכב הנכנסים לאזורים עירוניים צפופים בשעות העומס. הרעיון פשוט: אם יש פחות מכוניות בכביש, יש פחות עומסים, פחות זיהום ופחות תאונות. ההכנסות נועדו בדרך כלל לשפר את התחבורה הציבורית כך שמי שבוחר להשאיר את הרכב בבית יקבל אלטרנטיבה אמיתית ונוחה יותר. הקונספט נולד בשנות השבעים אך נכנס לשימוש נרחב רק בעשורים האחרונים, כאשר ערים גדולות חיפשו פתרונות לגודש ולזיהום.

לונדון היא החלוצה הגדולה של אירופה בתחום אגרות הגודש. מאז 2003 מחייבת העיר תשלום יומי על כניסה למרכז לונדון. בשנים הראשונות חלה ירידה של כ‑15% עד 20% במספר כלי הרכב באזור האגרה. ההכנסות הושקעו בשיפור אוטובוסים, שבילי אופניים והולכי רגל. לאורך השנים האגרה עודכנה, נוספו אזורים וחלו התאמות, אך המודל ממשיך לפעול והתקבל כסטנדרט עירוני.

בסטוקהולם הוחלה האגרה ב‑2006 תחילה כניסוי זמני. לאחר חצי שנה נערך משאל עם, ובתוצאה מובהקת הציבור בחר להמשיך בה. התנועה בעיר ירדה ב-20%, פליטות מזהמות ירדו ב-14% והתחבורה הציבורית התחזקה מאוד.

בסינגפור החלו לגבות תשלום-אגרה כבר ב‑1975, והמערכת השתכללה עם השנים. כיום מדובר במערכת חכמה שבה התשלום משתנה בהתאם לשעה ולעומס בפועל. סינגפור מדווחת בעקביות על תנועה זורמת יחסית ועל רמות זיהום נמוכות בהרבה מערים אחרות בגודל דומה.

במילאנו הוטלה אגרה ב‑2012 על כניסה למרכז ההיסטורי. בהתחלה הייתה התנגדות, אך הנתונים הראו ירידה של כ‑30% בזיהום האוויר והפחתה של כ‑20% במספר המכוניות. ההכנסות שימשו להרחבת קווי החשמליות ושדרוג אוטובוסים.

הניסיון העולמי מראה תוצאה דומה כמעט בכל מקום: ירידה מיידית במספר כלי הרכב הנכנסים למרכזי הערים, שיפור ניכר בזמן הנסיעה בתחבורה ציבורית ובאיכות האוויר, וירידה מתמשכת בתאונות ובצפיפות הרחובות.

הצלחת האגרה תלויה בכמה תנאים לרבות - תחבורה ציבורית אמינה ומספקת שתוכל לקלוט את הנוסעים שעברו מהרכב הפרטי ומנגנון תמחור שקוף וגמיש המותאם לאופי העיר. האם זה גם מתאים לתל אביב? כנראה שכן, אבל יהיה צורך לשפר מאוד את התחבורה הציבורית. 

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    ירון 01/08/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    על מי משפיע אגרת גודש על עשיר שנוסע במרצדס או מישהו ממעמד הבינים שנוסע בטויטה או פורד מה אנחנו מיתממים. מצידי שיעשו את זה גם בתל אביב גם ככה אני משלם 1000 שקל לחודש עבור חניה.אבל צריך להבין שזה לא צעד חברתי פועל לטובת העשירים.
  • 14.
    בעעע. רק ביביבסטים עולים על אוטובוס. (ל"ת)
    מחאת קפלן 27/07/2025 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    לא לתחזק את הכבישים ולגבות אגרות אבטרונומיות (ל"ת)
    אנונימי 27/07/2025 08:37
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מיליונר 27/07/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
    אין מצב אני עולה על אוטובוס מלא ביביסטים
  • אנונימי 27/07/2025 12:49
    הגב לתגובה זו
    גם לא עם קאפו שמאלני בשרות איראן
  • 11.
    פנדל 26/07/2025 19:22
    הגב לתגובה זו
    נתניה היתה יכולה להיות דוגמא לכל המדינה יכלו לעשות רכבת קלה מצפון לדרום וחזרה דרך מזרח העיר הכל היה פנויי. אבל המושחתים בחרו קודם לבנות ללא תכנון של מערכת הסעים יעילה. והקטסטרופה של עיר פקוקה למוות תתחיל בקרוב מאוד לאורך כל צירי התנועה בונים בלי חשבון. מדינת חלם
  • 10.
    הננס עמית 26/07/2025 16:58
    הגב לתגובה זו
    או זיהום אויר מארץ מחפשים רק איך לחלוב את האזרחים עוד יותר.תא כבר מזמן הפכה לעיר לאם לא צריך לא מגיעים לשםהכל צפוף הכבישים שבורים יקר בטירוף והפגנות כל שני וחמישי
  • 9.
    אצלנו ארץ קטנה עניה וקמצנית לא נשלם אגרת גודש לא נגיע לתל אביב (ל"ת)
    אנונימי 26/07/2025 14:58
    הגב לתגובה זו
  • מ.ש.ל 27/07/2025 18:25
    הגב לתגובה זו
    עם כמה עשרות שקלים יגרמו לך לא להגיע לתא בכלל האגרה עושה את העבודהאם אתה כן צריך להגיע תגיע בתחבצ או שתשלם
  • 8.
    יהושוע 26/07/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
    כדי שזה יקרה בתל אביב ואו ירושלים צריך קודם כל תחבורה ציבורית יעילה ונוחה גם בתוך העיר וגם בהגעה לעיר וצריך לשלב ביניהם. ובנוסף להשקיע את כספי האגרה בשכלול וייעול התחבורה הציבורית ולא להשתמש בכסף לצרכים קואליציוניים .אשרי המאמין
  • 7.
    פתרון מצויין האגרה עולה פחות מהדלק שנצרך וחוסכים זמן (ל"ת)
    אנונימי 26/07/2025 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לרון 26/07/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    זה כל הסיפור.כשהדבר היחידי המאנינ שרה הוא אצמה אז למה ציפיטם כשהנהג בתוך הסלולרי ושום קנס לא ירתיע.כשתינוקות בוכים וגננת חסרת סבלנות בסביבה.ניו יורק הצליחה גם בתקופת גוליאני לחסל מפגעים אחרים.גם מילנו אינה ברת השוואה.אירגון קיקיוני מצליח כי המנטליות המנטליות שונה
  • השרה הזו עשתה בקדנציה שלה יותר מכל שרי התחבורה שהיו עד היום. (ל"ת)
    למעשה 29/07/2025 20:03
    הגב לתגובה זו
  • לרון 26/07/2025 16:38
    הגב לתגובה זו
    מה ציפיתם כשמה שמעניין שרה הוא רק עצמה
  • 5.
    אנונימי 26/07/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    בסופש וחג אוטובוס או רכבת לתל אביב לא יתקעו או יאחרו בניגוד ללונדון ומנהטן. כל עוד אין תחבצ נורמלית אל ובתל אביב אגרת גודש היא קנס הענשת אנשים שנוסעים לעבודה על חוסר תפקוד הממשלה.
  • 4.
    בנתניה כל שנה העיר שוקעת יותר כי בונים מגדלים על אפס תשתיות!!! (ל"ת)
    ליאורי 26/07/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 26/07/2025 10:42
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה. שרק מליונרים יטוסו לחול
  • אנונימי 26/07/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    תיירות ההמונים זה קשקוש שמקודם עי פרסום אגרסיבי.
  • משה 26/07/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    בעיר עם תחבצ שלא עובדת ב20 אחוז מהשנה ובשאר הזמן התחבצ עולב אגרת גודש היא הענשת הנהג על הפאשלות של הממשלה. הקנס צריך להיות על שרת התחבורה שר האוצר וראש הממשלה לא על אנשים שרק רוצים להגיע לעבודה
  • 2.
    מוטי 26/07/2025 10:41
    הגב לתגובה זו
    יש פה חלוקה לא שווונית של הזכות לשימוש במשאב ציבורי.זו פגיעה בזכויות האזרח ובעקרונות השוויון!ובזכות הקיניין!
  • לא מדויק. מי שישלם שה מי שישתמש . ומי שישתמש ישלם. (ל"ת)
    אנונימי 27/07/2025 18:22
    הגב לתגובה זו
  • עכשיו עשירים גם ישלמו על בניית הכבישים יותר (ל"ת)
    אלמונימי 26/07/2025 14:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבעיה בישראל שאין תחבורה ציבורית טובה ויעילה כמו בניו יורק ולכן התוכנית בישראל לא תדון לכשלון (ל"ת)
    אנונימי 26/07/2025 10:39
    הגב לתגובה זו
  • בתל אביב התחבורה הציבורית מצוינת (ל"ת)
    ושם יש גודש תנועה 26/07/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
  • סווינגר 26/07/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    לוקחים בעיה מאדירים אותה .מחפשים פתרון לבעיית המקור כשהמצב קשה יותר.כך שומרים אזרחים סובלים הממשיכים בחייהם העלובים ככבשים.השחיטה כל הזמן בכל מקום. במחירים בסביבת המחייה בהזנחה.
  • אנונימי 26/07/2025 10:51
    הגב לתגובה זו
    מסכים לכך שאין תחבורה ציבורית יעילה כמו רכבת תחתית לאורך ולרוחב המסונכרנת עם תחבורה ציבורית עלית. יש בהתאמה לבנות חלופה ראוייה טרום פגיעה באזרח בבחינת לכן לפני ששוברים עוצרים תחבורה פרטית ומטילים אגרת גודש קודם בונים תחבורה יעילה ומסונכרנת . אזי אולי נצליח.
  • אנונימי 26/07/2025 12:54
    ובזמן שיש היא גרועה
צ'רי FX היברידי. ההבדל העיצובי בחזית. צילום יצרןצ'רי FX היברידי. ההבדל העיצובי בחזית. צילום יצרן

התחרות מתגברת - צ'רי FX היברידי החל מ- 153000 ש"ח

פריסבי יבואנית דגמי צ'רי לישראל החלה בשיווק הדגם ההיברידי של הקרוסאובר FX במחיר של החל מ- 153,000 ש"ח. ה FX היברידי יצטרף ל 14,400 מדגמי ה FX בנזין וחשמלי שנמכרו עד עתה בישראל. 

יואב פולס |
נושאים בכתבה צ'רי FX

פריסבי יבואנית דגמי צ'רי לישראל, ובהצלחה גדולה יש לומר (43,000 רכבי צ'רי מתחילת השיווק בסוף שנת 2022), החלה בשיווק הדגם ההיברידי של הקרוסאובר FX.

מאז תחילת השיווק של ה FX בסוף שנת 2022 נמכרו בישראל כ-  14,400 יחידות, מהן כ- 5500 יחידות מדגם הטורבו בנזין ועוד כ- 8900 מהדגם החשמלי. עתה מצטרף למשפחת ה FX גם הדגם ההיברידי שיכול להתאים לעוד מגוון של לקוחות שנמנעו מהחשמלי מסיבות תפעוליות וביקשו לקבל רכב חסכוני יותר מדגם הבנזין.

ה FX של צ'רי הוא קרוסאובר שתחילת שיווקו בישראל נעשתה בדגם טורבו בנזין, בדומה לצ'רי טיגו 7 וטיגו 8. בהמשך קיבל ה FX גירסה חשמלית צ'רי FX EV. ה FX הוא כאמור קרוסאובר, בסגמנט B-SUV עם מימדים נדיבים יחסית לקטגוריה. האורך הכולל 4.447 מטר, הרוחב 1.824 מטר, והגובה 1.588 מטר. בסיס הגלגלים של ה FX עומד על 2.61 מטר, והוא מהיותר גדולים מבין הקרוסאוברים בסגמנט B.

ה FX ההיברידי עושה שימוש במנוע טורבו בנזין בנפח 1.5 ליטר, בעל הספק של 143 כ"ס ומומנט של 22 קג"מ. יחד עימו מניע את הרכב מנוע חשמלי בהספק 204 כ"ס ומומנט של 31.6 קג"מ, המקבל אנרגיה מסוללה בקיבולת 1.8Kwh. ההספק המשולב עומד על 246 כ"ס ומומנט משולב של 34.4 קג"מ. ההספק והמומנט מתורגמים לביצועים טובים עם זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 7.9 שניות, בדרך למהירות מקסימלית של 175 קמ"ש.

צריכת הדלק המשולבת בתקן האירופאי המחמיר WLTP עומדת על 5.3 ליטר ל- 100 ק"מ, כלומר כמעט 19 ק"מ לליטר.

הונגצ'י EHS7. צילום יואב פולסהונגצ'י EHS7. צילום יואב פולס

הונגצ'י EHS7 – מבטיח הרבה האם גם מקיים?

ההונגצ'י EHS7 מצטיינת באולם התצוגה עם מפרט טכני מרשים ואבזור נדיב. על הכביש היא פחות מרשימה.

אהבנו: אבזור, סוללה, מרווח פנימי

פחות אהבנו: היגוי, התנהגות כביש, גג פנורמי ללא וילון, צריכת חשמל בפועל, ממשק משתמש

ציון מסכם 3.7 בסולם פולס

יואב פולס |
נושאים בכתבה הונגצ'י EHS7

בתחילת השנה השיקה קבוצת סמלת את שני הדגמים החדשים של מותג הונגצ'י מבית FAW – המשפחתית EH7 והקרוסאובר EHS7. את הידיעה על תחילת השיווק פרסמנו כאן בביזפורטל וגם רשמנו "...ותהייה יחידה היא לגבי הגג הפנורמי בשמש של אוגוסט". אז אוגוסט הגיע עם גל חום קיצוני, וגם אלינו הגיעה ההונגצ'י EHS7 הקרוסאובר.

הונגצ'י - 'דגל אדום' בסינית, היא מותג הפרימיום של קונצרן FAW הסיני. אני יודע שנמאס לכם לשמוע על מותגים ויצרנים שעד אתמול לא ידענו על קיומם, אבל כן חשוב לדעת שלא מדובר ביצרן קטן אלא בקונצרן שבשנת 2024 ייצר מעל 3.3 מיליון כלי רכב. כלומר לא מדובר בסטארטאפ כזה או אחר, והונגצ'י הוא מותג הייצוא שלו לשווקים מערביים.

תעודת חובה        
קטגוריה                קרוסאובר – D-SUV
מימדים (מטר)        אורך 4.925 /רוחב 1.95 /גובה 1.68 /בסיס גלגלים 3.0
מספר מושבים        חמישה
הנעה                    חשמלית אחורית ב Core וב LR / חשמלית כפולה בדגם Performance
הספק ומומנט            340 כ"ס, 45.9 קג"מ ב Core וב LR / 610 כ"ס ו 77.1 קג"מ ב Performance
סוללה וטעינה            85Kwh ב Core / 111Kwh ב LR וב Performance. טעינה AC 11Kw, DC 250Kw
טווח ותקן                475 ק"מ ב Core / 600 ק"מ ב LR / 540 ק"מ ב Performance. תקן יצרן
בטיחות                ציון איבזור בטיחות 7. כרגע ללא מבחן ב EuroNcap
מחיר                230.0 אש"ח ל Core, 260.0 אש"ח ל LR, ו- 290.0 אש"ח ל Performance


     

 עיצוב חיצוני ופנימי

העיצוב החיצוני של ההונגצ'י EHS7 מעט שונה ממה שהתרגלנו לקבל היום, בעיקר מהמזרח. החזית אטומה, עם יחידות תאורה ראשיות שממש נבלעות בתוך הפגוש של רכב המבחן שבצבע שחור. בצבעים האחרים של הרכב, ובעיקר בלבן הן משמעותית יותר בולטות. פס כרום בולט במרכז החזית נמתח לאחור על מכסה המנוע, כשמרכזו בצבע אדום (דגל אדום או לא דגל אדום). ידיות הדלתות שקועות, ומאחור שוב סידור תאורה מעט שונה, עם יחידות תאורה אחוריות שמזכירות לי בומרנג, ומחוברות ביניהם עם תאורת לד אדומה. עד רגע זה אני לא יודע אם אני אוהב את העיצוב או לא, ואולי דווקא מה שמפריע לי הוא הצבע השחור.