קרנות נאמנות בפברואר: המסורתיות פדו כמעט 5 מיליארד שקל - הכי גבוה מזה 8 חודשים
מנגד, הקרנות הכספיות גייסו 4.9 מיליארד שקל, כש"קצב הגיוס בקרנות הדולריות הולך ומתעצם", אומר שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב
"המגמה השלילית בשוקי המניות ואיגרות החוב בישראל התעצמה והתבטאה בפדיונות בקרנות הנאמנות בקצב גבוה משמעותית מזה שבחודש ינואר. זאת, יחד עם מהלך חד מעלה של התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, אומר שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב.
"בארה"ב, לאחר ראלי בשוק המניות וכמה נתוני אינפלציה טובים בחודשים האחרונים, המשקיעים קיבלו תזכורת כואבת בנתונים שהתפרסמו אודות האינפלציה ה"דביקה" והכלכלה החזקה. תחזיות הריבית הנגזרות משוק אג"ח, התעדכנו כלפי מעלה, לפי תחזית הפד'."
התעשייה האקטיבית המסורתית בחתך של קטגוריות: יציאת הכספים מתגברת
לדברי אשכנזי, הקטגוריות המגייסות המשמעותיות היחידות בתעשייה האקטיבית המסורתית, היו קטגוריות אג"ח בחו"ל ומניות בחו"ל שגייסו סכום של כ-580 מיליון שקל וכ-130 מיליון שקל בהתאמה. קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות ואגד קרנות גייסו סכומים קטנים בהרבה של כ-40 מיליון שקל וכ-20 מיליון שקל בהתאמה.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטגוריית אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה בפער גדול משאר קטגוריות ההשקעה, סיימה את חודש פברואר עם הפדיון הגדול ביותר, ובסכום גבוה משמעותית מחודשים קודמים, של כ-3 מיליארד שקל, המהווה קרוב ל4% מנכסיה.
קטגוריית מניות בארץ סיימה את החודש עם פדיון של כ-890 מיליון שקל, שמהווה כ-5% מנכסיה. מגמת הפדיונות בקטגוריית אג"ח מדינה של ממשלת ישראל נמשכת ומתעצמת גם היא, כשהחודש פדתה הקטגוריה סכום של כ-870 מיליון שקל, המהווה כ-4% מנכסיה.
קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-740 מיליון שקל, המהווה כ-3% מנכסיה. קטגוריית הקרנות הגמישות פדתה סכום של כ-140 מיליון שקל, המהווה מעט יותר מ-3% מנכסיה.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- מה יהיה היום בבורסה, וגם מה אומר לנו שוק ההנפקות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
הקרנות הכספיות: האטה בגיוס לשקליות, זינוק בגיוס לדולריות
הקרנות הכספיות גייסו גם החודש סכום גבוה מאוד של כ-4.9 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-3.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-1.8 מיליארד שקל. הגיוס הגדול לכספיות השקליות נובע משורה של העלאות ריבית, מהיותן כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, ומהיתרון המיסויי הניכר שיש להן מול השקעה בפיקדונות שקליים בפרק זמן זה של אינפלציה, וזאת בנוסף ליתרון הנזילות שלהן.
החודש, בעקבות העלייה החדה בשער הדולר/שקל, התרחשה תפנית משמעותית בגיוסי הכספיות כשהכספיות הדולריות גייסו נתח של כ-37% מסך הגיוס בקרנות הכספיות. באחד עשר החודשים האחרונים גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-43.1 מיליארד שקל ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% לכ-16.5%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-28.3%. עם זאת, סך נכסיהן (כ-61 מיליארד שקל) נמוך רק בכ-6% מסך נכסיהן כשהיו בשיא.
התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות
חודש פברואר בתעשייה הפסיבית התאפיין גם הוא במגמה שלילית, עם פדיון כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, כשהפדיון הגיע ברובו מקרנות הסל שפדו סכום של כ-900 מיליון שקל, הקרנות המחקות הוסיפו לפדיון סכום של כ-430 מיליון שקל.
קטגוריית מניות בחו"ל, המגייסת ביותר החודש בתעשייה הפסיבית, גייסה סכום של כ-1.1 מיליארד שקל, הקרנות המחקות גייסו סכום של כ-650 מיליון שקל וקרנות הסל גייסו סכום של כ-450 מיליון שקל.
קטגוריית אג"ח בחו"ל, הנהנית גם היא מחיפוש המשקיעים אחר אפיקי השקעה דולריים, גייסה החודש סכום של כ-590 מיליון שקל. כשסכום של כ-380 מיליון שקל הגיע מהקרנות המחקות, וסכום של כ-210 מיליון שקל הגיע מקרנות הסל.
לעומת זאת, בכל מה שקשור לנכסים פיננסיים בישראל, נרשמה מגמה של יציאת כספים. קטגוריית מניות בארץ הייתה הפודה הגדולה בתעשייה הפסיבית החודש, כשפדתה סכום של כ-1.5 מיליארד שקל, קרנות הסל פדו כ-950 מיליון שקל והקרנות המחקות פדו כ-550 מיליון שקל.
קטגוריית חברות והמרה, פדתה סכום של כ-1.2 מיליארד שקל, הקרנות המחקות פדו סכום של כ-670 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו כ-500 מיליון שקל לפדיון.
קטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-290 מיליון שקל. הקרנות המחקות פדו סכום של כ-190 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו לפדיון כ-100 מיליון שקל.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.

סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
קרן פורטיסימו מתכננת להנפיק את סוגת לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל, במהלך שמגיע בתקופה של התעוררות בשוק ההנפקות בתל אביב
קרן פורטיסימו, שמחזיקה ב-80% ממניות סוגת, מתקדמת לקראת הנפקת חברת המזון בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של 1.2-1.3 מיליארד שקל. הכספים שיגויסו בהנפקה צפויים לשמש להחזר חובות ולהמשך השקעות בצמיחה.
סוגת, בניהולו של גיא פרופר, בנו של דן פרופר, לשעבר מנכ"ל ויו"ר אסם, מציגה מחזור מכירות שנתי של כ-1.2 מיליארד שקל.
המותג סוגת הוא אחד המוכרים בישראל ומוצרי החברה נמצאים בכמעט כל בית. החברה עוסקת בייבוא,
ייצור ושיווק של מוצרי מזון יבשים, בהם אורז, סוכר, קמח, פסטה וקטניות. מאז שנרכשה בידי פורטיסימו ב-2019, סוגת הרחיבה את פעילותה דרך רכישות של מותגים כמו "עץ הזית", "אל ארז", "אל נח’לה" ו"תבליני פרג".
התשקיף צפוי להיות מוגש בשבועות הקרובים, ובשוק מעריכים כי המהלך עשוי להיות מושלם עד לסוף השנה. משיחה עם גורמים בשוק נראה כי עדיין לא התקיימו שיחות עם מוסדיים לגבי היקף או תמחור ההנפקה, אך החברה עשויה לקבל מכפילי שווי דומים להנפקת גד שבוצעה לאחרונה, שיתנו לסוגת כמובן שווי שוק אחר (מחלבות גד הונפקה בתל אביב).
- קבלת פנים חמה ליובל כהן: מורווח על ההשקעה בסטרטסיס כ-15 מיליון דולר
- פורטיסימו משקיעה 120 מיליון דולר בסטרטסיס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק ההנפקות בת"א רותח
בשוק ההנפקות בתל אביב יש כיום אווירה של התעוררות, יותר חברות פונות לבורסה, יותר גיוסים, והאופטימיות חוזרת. בסוף ספטמבר סיכמנו את ההנפקות של השנה האחרונה בבורסה, אז התחילו להיסחר כבר כ-20 חברות חדשות בשוק הישראלי (ההנפקות של 2025: מי טסה ומי צללה?). מהנתונים עולה כי המשקיעים עדיין זהירים, והממוצע של תשואה לאחר הנפקה עומד על כ-14.1% מאז יום המסחר הראשון, אבל החציון רק כ-3.63%, כלומר מדובר בכמה
“הצלחות” שמושכות את הממוצע, בעוד שאר החברות מתקשות.
