גאון מגדילה רווחים, אבל המאזן מציג חולשה - עד כמה זה בעייתי?
רווח של 5.2 מיליון שקל על הכנסות של 183 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת רווח של 3.7 מיליון שקל על הכנסות של 122 מיליון ברבעון המקביל; הוצאות המימון זינקו, האשראי גדל, ההון החוזר עלה
קבוצת גאון מדווחת על שיפור בתוצאות הרבעון - הכנסות ברבעון השלישי זינקו ב-49.8% ל-182.6 מיליון שקל, בהשוואה ל-121.9 מיליון, ברבעון המקביל. הגידול נובע בעיקר ממגזר התשתיות והתעשייה, שהכנסותיו צמחו ב-47.4 מיליון שקל, ומאיחוד לראשונה של חברת שגיב, שתרם לגידול של כ-15 מיליון שקל בהכנסות.
הרווח הגולמי ברבעון טיפס בכ-62% לכ-31.4 מיליון שקל (כ-17.2% מההכנסות), לעומת כ-19.4 מיליון שקל (כ-15.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה עלייה של 137% ברווח מפעולות רגילות ברבעון לכ-11.6 מיליון שקל, לעומת כ-4.9 מיליון שקל שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA ברבעון עלה ב-84.6% ל-21.6 מיליון שקל, בהשוואה ל-11.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול ב-EBITDA נובע מעלייה בהכנסות במגזר התשתיות ומאיחוד לראשונה של שגיב. בשורה התחתונה הרוויחה החברה 5.2 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-3.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021.
גיא רגב, מנכ"ל קבוצת גאון אמר על רקע התוצאות: "אלו תוצאות חזקות המהוות המשך ישיר לשיפור בתוצאות הקבוצה במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים, עם גידול משמעותי בהכנסות וקרוב להכפלה של ה-EBITDA מול התקופה המקבילה אשתקד.
- טונדו חתמה על הסכם עם משרד הביטחון בשווי 8 מיליון שקל
- מדיפאואר רכשה מתחם מסחרי בניו ג'רזי בעסקה של 37.5 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המעבר לייצור במפעל הפלדה החדש בנאות חובב הביא לשיפור משמעותי וכן להגדלת מכירת המוצרים החדשים, תוך ייעול תהליך הייצור, והדבר משפר מהותית את התוצאות הכספיות. אנו ערים לגידול המשמעותי בהון החוזר הנובע כתוצאה מהתארכות שרשרת האספקה וגידול במלאים. הגידול בהון החוזר השליך על גידול במינוף החברה ובהוצאות המימון בהתאמה, החברה תנקוט בצעדים בתקופה הקרובה לצמצום ההון החוזר".
אבל מה קורה למאזן?
ההון החוזר מבטא את היחס בין הלקוחות והמלאי לספקים, כלומר הסעיפים התפעוליים במאזן החברה. העלייה ביתרת הלקוחות והמלאי מדאיגה את המשקיעים כי היא עלולה לבטא חוסר יעילות ו-או היתקעות עם מלאים או חובות מסופקים של לקוחות.
המלאי של גאון זינק ל-361 מיליון שקל בעוד שלפני שנה הוא עמד על 224 מיליון שקל בעוד שיתרת הספקים דווקא ירדה מ-132 מיליון ל-113 מיליון שקל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
